אני בבית עכשיו.
רוצים לדעת למה?
כי כמעט מתתי אתמול!!!!
טוב, לא כמעט מתתי.... אבל יכולתי למות ולא הייתם יודעים.
היה לי כאב בטן... לא סתם כאב בטן חולף כזה של בנות!!!
התפתלתי מכאבים כאילו יש לי איזה עובר חייזר בבטן שמבצע ניסויים בבטני הרכה (ועגלגלה משהו)
העברתי איכשהוא את כל היום בדירה אבל בלילה הרגשתי שאני חייבת להגיד להורים שלי שאני אוהבת אותם לפני שאני נושקת לעולם לשלום ונאספת אל אבותיי.
אז נסעתי לתחנה מרכזית ומשם החלפתי לאוטובוס שיקח אותי היישר הביתה, כשעליתי לאוטובוס ראיתי שיש ספסלים ריקים רק בחלק הקדמי, כאשר ניגשתי להתיישב באחד מהם העיר לי אדם חרדי בספסל שליד (העיר- מלמל מתחת לזקן, אההמ.... מעל בעצם) שהישיבה באוטובוס מחולקת לנשים וגברים ושאני אתכבד ללכת אחורה, מיותר לציין שהספסל היחידי מאחורה שהיה פנוי היה הספסל האחרון, הארוך והוא לא היה פנוי, ישב בו בחור חרדי....
שאלתי בעדינות את האדם שהעיר לי האם יש חוק כתוב בנוגע לישיבה כך ושיברר באגד ויקים אותי מהכיסא אם כן והתיישבתי...
אח"כ הרגשתי רע שדיברתי אליו מגעיל, אבל כאב לי והייתי עצבנית.
אה, כן, אם הוא היה אומר בבקשה לפחות ולא מצווה עליי אולי הייתי נחמדה... אולי....
"בחור טוב" כתב על זה לפני כמה חודשים ולכן הפוסט מוקדש לו.
קמתי בבוקר כבר בהרגשה טיפה יותר טובה, הבטן כבר לא כ"כ כואבת.... אבל עכשיו כואב לי הגב.
אני אומרת לכם, אני מתפוררת!!!!!
בברכת סופשבוע רגוע (בגלגל"צ... רגוע)
שיהיה לכולם יום נעים....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
