ולא... לא התחלתי לחרוז חרוזים פתאום, זאת אחותי המוכשרת.... או החברות שלה.... לא יודעת....

אבל זה נחמד, לא?

שלום חברים,

בתחילת השבוע הלכתי לרופא כדי שיבדוק למה יש לי נמלול ברגל שמאל והאם אני עומדת למות מזה.

אז הרופא לא חידש לא כלום, (עוד אין לי מושג מה יש לי, גם הוא לא יודע ולא הבין למה חשבתי שהוא ידע) אבל כאשר חיכיתי בחוץ לתורי פתאום הייתה הפסקת חשמל וכל האורות נכבו, נהיה חושך ושקט וכולם ישבו מחויכים מעט, מובכים מהאוירה האינטימית שנכפתה עליהם.

ישבה שם אמא עם ילדתה הקטנה, הילדה נבהלה מעט מהחושך אז אמא שלה הרגיעה אותה ואמרה לה: "אל תפחדי.... יש גנרטור"

יש גנרטור????

לא לפחד כי יש גנרטור? זה מה שאת רוצה, שילדה בת שלוש תגלה מה זה גנרטור ותחשוב שהיא לא יכולה לחיות בלעדיו? ובכלל, למה שבקופת חולים יהיה גנרטור? מה יש שם שמצדיק הצלת חיים דחופה במקרה של הפסקת חשמל???

נו, שוין... :)

שמתם לב פעם שאמבולנס כשהוא צריך לפלס דרכו בין הרבה מכוניות (כאשר מישהו הולך למות או כאשר הנהג רוצה שווארמה לצהריים) האמבולנס נאלץ לפנות פניות מעט חדות בשביל לעבור במקומות צריך ובכיוונים משונים, אז נכון שיש לו גלגלים כאלה גמישים וקפיציים והפניה שלו תמיד נראית מצחיקה כזאת.... לא טבעית....

אה, זאת רק אני שחושבת ככה? :)

נו, שוין....

אנחנו נמצאים עכשיו לקראת סוף שנת הלימודים ואני בבית הספר עוזרת למורה לדרמה בחזרות להצגת סוף שנה, השבוע המורה לקח ממני את הקלסר עם כל הטקסט וכמובן אחרי רבע שעה דאג לאבד אותו.

אחרי שמצאנו אותו הוא אמר לי שבגלל זה כולם תמיד קוראים לו: "מאבד תמלילים"

נכון שזה ממש מצחיק? :)

סיפורי מוקד 1*

השבוע מצאנו בתוך בור ניקוז אצלנו בחניה של הבניין שני גורי חתולים שכנראה נפלו פנימה ולא היה להם איך לצאת.

התקשרתי למוקד של העיריה כדי שיבואו להציל אותם, הייתה הודעה שמוקלטת שמיד אמרה לי: "מיקומך בתור- 1"

במשך 15 דקות מיקומי בתור היה 1!!!!!!!

אח"כ התקשרתי לשם שוב וההודעה אמרה לי: "מיקומך בתור- 4"

כבר ממש נבהלתי.... חשבתי שעכשיו יש לי שעה לחכות על הקו... וזו לא שיחת חינם!!!!

התברר לי שהייתי מספר 4 במשך חמש שניות ופתאום נהייתי מספר 1 בתור...

ואז 15 דקות הייתי מספר 1...

תגידו לי, אתם מנסים לשגע אותי???

אתם רוצים שיחשבו שאתם יעילים אז אתם שמים את כולם על מספר אחת כדי שלא יתעצבנו????

אווווף! :)

סיפורי מוקד 2*

אח"כ יצא לי לדבר עם מוקדן נחמד שאמרתי לו שכבר דיווחתי על החתולים ולא עשו עם זה כלום, הוא שם אותי חמש דקות על המתנה ואז חזר אליי ואני שאלתי אותו עם השירות הוטרינרי אמור להגיע בזמן הקרוב, הוא אמר לי: "הא, כן, חכי, אני מיד מתקשר לשירות הוטרינרי..."

מה? אז מה עשית בחמש דקות שאני המתנתי? הלכת להשתין????

בפעם השניה שהוא שם אותי על המתנה כבר הייתי טיפה יותר רגועה, לא הייתה מוסיקה בטלפון שעצבנה אותי, היה שקט על הקו ואז אמרתי לחברתי ולאחותי שהיו על ידי שקראתי פעם באיזה מקום על כך שכאשר מוקדנים שמים אתכם על המתנה ויש שקט בקו אז בעצם הם שומעים כל מילה שאתם מוציאים מהפה...

ואז ישבנו ודיסקסנו על כך עוד עשר דקות שבמהלכן הספקתי לרכל על המוקדן, ללכלך על מוקדים בכלל.... למסור ד"שים מתוך מחשבה שאולי באמת מישהו שומע אותי.

המוקדן חוזר אליי ואומר לי:

"אוקיי, שני דברים:

1.הוטרינר אמר שהוא יהיה שם תוך חמש דקות.

2. אנחנו באמת שומעים כל מה שאת אומרת..."

אמרתי לו תודה רבה והלכתי לקבור את עצמי בפח הזבל הקרוב.... :)

זהו להפעם....

השבוע עבר בעצלתיים, קניתי חצאית ירוקה עם חיפושיות ורודות....

וזהו....

נשיקות.

* אני אף פעם לא עושה כותרות בתוך הפוסט, אם עשיתי את זה כנראה שגנבתי את זה ממישהו :)