את אוהבת חובזות?

אני אדישה לחובזות.... אני לא אזהה כאלה כשאני אראה אותן ברחוב. אני מעדיפה צבעונים.

מה מהירות הפיוז שלך? (הכי מהר שאת מתעצבנת)

אני בחורה שמסוגלת להתעצבן נורא מהר. אני עובדת על זה. היום אני כבר רגועה יותר ופחות מתפרצת על אנשים. היחידים שעדיין מקפיצים לי את הפיוז בלי להתאמץ אלה ההורים שלי ואחותי. אני חושבת שזה כבר לא קשור אליהם אלא לשלב הזה בחיים שלי בו אני מתה לעזוב את הבית ואין לי באמת אפשרות לעשות את זה.

בעיקרון, אם אני כבר ביום עצבני וגם כואב לי הראש, ברגע שיקרה לי משהו מעצבן אני אתפרץ כולי בשאגות נוראיות.

הבלוג הזה באמת חשוב לך בחיים?

כן. מאוד. הוא הקשר היחידי שלי לעולם מאז נעלו אותי ההורים שלי בגיל 12 בחדר שלי ולא נתנו לי לצאת ממנו עד היום.

לא, סתם.

הוא חשוב לי. בכל פעם שאני בקריז לתשומת לב, אני מפרסמת פוסט ומקבלת את מנת תשומת הלב שאני צריכה. חוץ מזה, שכשאני אמות אפשר יהיה לקרוא בלוויה קטעים ממנו וזה יהיה נורא מרגש.

מי האדם החשוב ביותר עבורך?

נטע.

לא, לא באמת.... למרות שהיא גם אחד האנשים החשובים לי. היא שינתה לי את החיים והביאה לשיפור עצום במחשבה שלי, הרבה יותר ממה שהיא מתארת לעצמה.. אבל....

החבר הכי טוב שלי. הכרנו בלימודים בשיעור "דיני חברות". ישבנו מאחורה במשך סימסטר שלם ורק דיברנו בשיעורים. הוא מספיק חכם בשביל לדבר כל השיעור ולהקשיב, במקביל. אני, לעומת זאת, לא יודעת עד היום דיני חברות. האמת שתכננתי להקדיש לו פוסט שלם ומשתפך שכבר שמור לי כמסמך במחשב ואני לא עושה את זה כי אני נבוכה אפילו לקרוא אותו מרוב שהוא רגשני, אז אני עוד לא עושה את זה בינתיים.

את לובשת חוטיני?

לא. אף פעם לא ניסיתי... ייתכן שזה יהיה נוח וייתכן שלא.

אני גם מתנדבת לחשוף כאן שאחד הסממנים הכי בולטים לכך שהתבגרתי הייתה ההבנה (שכמעט ולא קיימת כשאת קטנה) שהתחתונים שלך צריכים להיות תמיד יפים ונקיים. אפילו שאף אחד לא רואה אותם.

האם את מרגישה מחוברת אל עצמך, רגשותייך והמיניות (שלי, אני משערת)?

שאלות כאלה תמיד משונות בעיניי כי קשה לי להגדיר חיבור. האם חיבור לעצמי הוא לאהוב את עצמי? להכיר את עצמי? להבין את עצמי? נדמה לי שאני מרגישה מחוברת לעצמי ולרגשות שלי, משתדלת בזמן האחרון להקשיב לעצמי ולא להעביר ביקורת על הרצונות שלי. בנוגע למיניות שלי, (יוסף.... עם כל הבס"דים, אני חייבת לציין שאתה משתולל....) אני לא ממש יודעת שום דבר על המיניות שלי כי לא יצא לי לחקור אותה יותר מדי. אני מעדיפה לתלות את זה בדוגמא רעה מההורים שלא ממש מפגינים חמימות רבה מדי אחד כלפי השני. אנחנו משפחה קרה למדי ואני יכולה לשער שקיימת בי חרדת אינטימיות מסוימת שלא הייתי רוצה לחקור אותה על בחורים תמימים עוברי אורח עד כמה שהבחורים עוברי האורח היו אולי רוצים את זה.

מה המתנה שהכי תרצי לקבל ביום הולדתך הבא?

אני לא בררנית. אני אוהבת הכל... אני מאוד אוהבת לקבל ספרים, למרות שגיליתי שאנשים לא יודעים אילו ספרים לקנות לי אז אולי עדיף שלא.

אני אוהבת מתנות שימושיות, שונאת דברים כאלה שאין לי מה לעשות איתם ואני כבר מזמן לא אוהבת פיצ'פקס ילדותיים שמביך אותי להניח על המדפים בחדר שלי.

אני כן מוכנה לקבל בובות פרווה, אבל רק אם הן ממש ממש יפות.... לא סתם דובים מרוטים כאלה שכתוב עליהם "I love u".

מה את צריכה בשביל להיות מאושרת?

בן זוג.

כי את כל השאר כבר יש לי.

וגם כי אני מתה לעזוב את הבית....

אני צריכה בית משלי.... לא עם שותפים. שלי.... תמיד סבלתי ממחסור בפרטיות ועכשיו אני משתדלת לשווא לפצות על זה אבל המשפחה שלי לא ממש מאפשרת לי את זה.

מה היית חושבת על עצמך אם היית מסתכלת על עצמך כמישהו אחר מהצד?
האם היית חברה שלך? למה?

אני חושבת שאני בחורה מדליקה. בטוח הייתי חברה שלי.. אם כי, סביר להניח שלא הייתי מצליחה להצחיק את עצמי כי יש לי דרישות הומור מאוד גבוהות מאנשים שאני איתם ואני עצמי לא מרגישה שאני מספיק מצחיקה תמיד.

אני כן מעידה על עצמי שאני חברה טובה ושווה להשקיע בחברות איתי.

איזו אישיות בכלל ואיזו מהתנ"ך היית רוצה לפגוש?

הייתי מתה לפגוש את דנה ספקטור, אם כי, מההתרגשות כנראה הייתי עושה רושם נוראי.

אבל יותר, הייתי רוצה לפגוש את בת פרעה. היא נשמעת לי דמות מרתקת ואדם נפלא.

את באמת פרה?

לא.

עד לפני שנה בערך הייתה לי בעיה לקבל את הגוף שלי כמו שהוא.

היום אני מרגישה טוב, אני שלמה איתו וכשמתיישב לי קילו על הירכיים או בבטן אני כבר לא נכנסת להיסטריות.

אם אני מקטרת זה רק כדי לסחוט מחמאות...

האם את מאושרת????? (סימני הקריאה במקור)

ובכן, כן. נדמה לי שאני מאושרת... אני מסוג האנשים שתמיד ירצו משהו שכרגע אין להם אבל אני בשלב כזה בחיים שלי שאני לא מרגישה רע לקטר על שטויות או להתבכיין בגלל "צרות של עשירים" כי אני מרשה לעצמי לרצות ולא נותנת לקנאה של אנשים להשתיק אותי או לעשות לי ייסורי מצפון.

איזה בן אדם יכול לגרום לך להיות מאושרת בשניה?

אני חושבת שעניתי על זה כבר בשאלות הקודמות. דיברתי על כל מיני סוגי אנשים שיכולים לעשות אותי מאושרת. בן זוג, חבר טוב, חברה טובה. זה משתנה...

מה השם הפרטי שלך?

לא צריך את הפוסט כדי לדעת. אני לא מאלה שפותחים מייל מיוחד בשביל הבלוג. השם שלי הוא כמו במייל שלי.

מה עדיף לטעמך- חומר פתוח או סגור?

חומר..... פתוח.

את מאוננת?

שאלה מצוינת. אני בטוחה שהייתם מתים לדעת.

מה היית מעדיפה?
להיות עשר קילו יותר אך נשואה או להיות עשר קילו פחות לא נשואה?

האמת זאת שאלה מעניינת, חשבתי עליה ולא הצלחתי להגיע לתשובה. אני משערת שזה תלוי... אם להיות רזה ולא נשואה וזה אומר לא נשואה לעולמים, אז ברור שאני מעדיפה לספוג עשרה קילו כדי שאני אוכל לעשות סקס באופן חוקי J. די ברור שעדיף לסחוב עשרה קילו כל החיים מאשר רווקות כל החיים... אבל אם הכוונה היא להיות שמנה יותר רק בשביל להקדים את החתונה שלי בכמה שנים אז אני לא לחוצה... J

זהו. אז עכשיו כשאתם יודעים עליי הכל... כמעט... אני מעבירה את המשימה לאלעד, חטא, תמר, פנחס ו- Yali.

בהצלחה... (נה הא הא הא הא...)