שבוע טוב, הרבה זמן לא הייתי כאן...

אני חשה צורך להצדיק את המנוי שעשיתם לבלוג... האין זה נורא?

השבוע נזכרתי שאני צריכה לפרסם פוסט. מבינים? נזכרתי!

הייתי צריכה להיזכר שיש לי בלוג...

אל תיעלבו, זה לא אתם, זו אני.

העניין הוא שאני ממש בתקופה טובה, טפו, טפו, טפו.

אני לא יוצאת עם אף אחד ואני ממש מתחילה להתרגל לזה.... אווו, מה זה אומר שאני מתחילה להתרגל לחיות לבד?

אני  לא חושבת שזה חיובי.

אבל התחושה שלי חיובית אז לא מעניין אותי. נמאס לי כבר להתעסק בשטויות... כל היום לצאת לדייטים ראשונים ושניים ושלישיים שלא לוקחים אותי לשום מקום.

פעם נהגתי להגיד שמכל אדם שפוגשים- לומדים משהו.

היום אני כבר מודה שזה שטויות... את לא מספיק ללמוד כלום מבחור שיצאת איתו פעמיים ושזה לא הלך בינכם כי הוא לא הצליח לעניין אותך מספיק בשביל פגישה שלישית.

גם אם הוא כן, אני כבר לא בגיל של "נישאר ידידים".

ואולי זה מה שהפריע לי כל הזמן, שעברתי את הגיל של "נישאר ידידים" ופתאום אני מרגישה זקנה ושחוקה שצריכה למספר את הבחורים שהיא יוצאת איתם רק בשביל לא להתבלבל.

אז זהו.

עכשיו אני לא יוצאת עם אף אחד ואני מרגישה נפלא.... יש לי זמן לחברים ולחברות שלי והערבים שלי עוברים עליי בנעימים, אני מתלבשת יפה כי אני רוצה ולא כי אני מכריחה את עצמי...

בטח בשלב מסוים אני אתפוס את עצמי מתבאסת שאני לבד... נו.... אף פעם לא ניסיתי לדחות את הקץ, אני עוד עלולה ליהנות מזה...