אני נגעלת מעצמי ומכל מה שיצרתי.
רגע אחד של העלמות, והכל מתרסק. לא הכל, רק האיברים הפנימיים שנמסים אל תוך עצמם.
אני הולכת לעשות טעות.
אני מריחה אותה, היא הולכת לפני כמו הבחורות באוטובוס שמשאירות אחריהן שובל.
אני שוכחת את כל מה שלמדתי ברגע המבחן.
אני נאבדת לכדי התמזגות.
מתמזגת לכדי התאבדות.
אני רוצה שלט שיעביר אותי מהסרט הזה,
אחד שמשתיק אנשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
