שכל דבר שאני עושה או לא עושה יוצא גרוע ולא משנה מה אני אוכלת אותה.
הכל פשוט הכל גרוע .
לא יכול להיות יותר גרוע !
להשקיע בלימודים ובמקצוע אחד במיוחד.. ודווקא באותו יום לקבל טלפון מאבא שהמורה התקשר להגיד שאני חולמת ולא לומדת, שבכלל השביתה רק למדתי את המקצוע הזה.
או, לנסות להתקרב למישהו ולקבל את ההפך.
או, פשוט לעשות משהו שלא התכוונת בכלל לעשות.
או, להתרחק מכולם לא בכוונה , רק בגלל שאת עייפה ואין לך כוח לכלום.
או, שכולם מתרחקים ממך סתם
או, להרגיש לא קשורה לכל מקום שאת נמצאת בו, שפעם היית המרכז.
או, לקבל צעקות דווקא שהשקעת משהו.
וזה לא יום אחד, זה פשוט כל השגרה שלי ..
נמאס לי לקבל צעקות על כל מה שאני עושה, נמאס לי לתת את כולי לחברות והן לא נותנות לי כלום.
נמאס לי להיות כתף של חברות שלי ואף אחת לא יכולה להיות כתף שלי .
נמאס לי פשוט מהכל.
ועוד יותר נמאס לי שאומרים לי שזה יעבורר !
זה לא עובררררררר!
אני כבר חודש באותו מצב אם לא יותררר
וזה לא עובררררררררר !
וכל אלה שאומרות אני תמיד פה בשבילך,
תסלחו לי אבל,
אתן לא.
לא באמת מעניין אותכן, אני לא יתחיל עכשיו לשפוך את הלב שלי מול מסך מחשב עכם מישהו וירטואלי.
יש לי בלוג אם אני צריכה את זה.
אין לכן באמת סבלנות אליי.
אתן עושות את זה מתוך נימוס.
אם אתם שואלים כבר לפחות שזה יעניין אותכם.
אני לא צריכה עוד תשובות של זה יעבור אל תדאגי.
ואני נשבעת שאם הייתי מתה עכשיו לאף אחד לא היה אכפת.
ואני כותבת את זה ויש לי בכי, כמו כל יום כבר בימים האלה.
ונמאס לי פשוט מהכל !
אני לא עושה טוב , אז למה צריך אותי בכלל??