אותו האדם רק עם שם שונה ואופי שונה

פוסט אחרי הרבה זמן..

בתכלס כולה חודש, אבל זה נירא לי הרבה יותר..

הרבה דברים השתנו, הרבה דעות שלי לגבי אנשים השתנו לטובה...

וביכלל התקופה הזאות די טובה.. הרבה דברים הישתנו מהפוסט הקודם..

יש לנו עכשיו תקופת מיבחנים.. הרבה לחץ..

רק עכשיו אני ממש ממש מתחילה ליקלוט שאני פאקינג בכיתה י', ויש בגרויות השנה..

ובגרות במטמתיקה =O

איך אני אשרוד את זה, אין לי מושג חח..

תאמת שאני לא יודעת מה ניסגר עם הבלוג..

אין לי כבר חשק ליכתוב כמו כל כך הרבה כמו פעם..

זה היה ברור שזה יגיעה.. סה"כ הבלוג הזה כבר קיים 3 שנים וחודשיים,

רק לחשוב איזה חלק גדול היה לבלוג הזה בחיים שלי.. 

כמה שטויות כתבתי בו..

אבל עכשיו אני כבר כותבת לעצמי.. לא בבלוג.. וזה יותר כנה ואמיתי.

אני לא הולכת ליסגור את הבלוג.. כי אני עדיין אעדכן פה..

פשוט הרבה פחות מבדר"כ..

עדיין נישארת עם העיצוב הזה...

כבר לא מחפשת, פשוט מחכה...

3>

רגינס

mad world

All around me are familiar faces
Worn out places, worn out faces
Bright and early for their daily races
Going nowhere, going nowhere
Their tears are filling up their glasses
No expression, no expression
Hide my head I want to drown my sorrow
No tomorrow, no tomorrow

And I find it kinda funny
I find it kinda sad
The dreams in which I'm dying
Are the best I've ever had
I find it hard to tell you
I find it hard to take
When people run in circles
It's a very, very mad world mad world

Children waiting for the day they feel good
Happy Birthday, Happy Birthday
And I feel the way that every child should
Sit and listen, sit and listen
Went to school and I was very nervous
No one knew me, no one knew me
Hello teacher tell me what's my lesson
Look right through me, look right through me

And I find it kinda funny
I find it kinda sad
The dreams in which I'm dying
Are the best I've ever had
I find it hard to tell you
I find it hard to take
When people run in circles
It's a very, very mad world ... mad world