ריק & רול

איש בינוני. האיש הבינוני גר בבית בינוני עם

דלת בינונית וחלונות בינונית

הייתה לו אישה בינונית ושני ילדים בינוניים

ובלילות הוא היה ישן במיטה הבינונית שלו

וחולם חלומות בינוניים-בינוניים

יום אחד קם האיש הבינוני בבוקר בינוני,

נעל נעליים בינוניות, לבש חולצה בינונית ומכנסיים

בינוניים על ראשו חבש כובע בינוני ויצא החוצה

האיש הבינוני נכנס לאוטו הבינוני שלו ונסע

בכביש הבינוני במהירות בינונית מצד אחד של

הכביש ראה האיש ים בינוני ומצד שני המון פרחים בינוניים

זה היה יום יפה, והאיש הבינוני שמח

ושר שירים בינוניים ועשן סיגריה בינונית

עם עשן בינונית

---

אני הולך ברחוב וכולם נראים לי צעירים יותר, חטובים יותר, שריריים יותר, אוהבים יותר, רציניים יותר (בקטע טוב), כיפיים יותר, מרוויחים יותר, יפים יותר וגם הבנות. כנראה בכל דבר שאנחנו עושים יהיה מישהו שעושה את זה יותר טוב מאיתנו ומישהו שעושה את זה פחות טוב מאיתנו. הרעב האינסופי והאמביציה שלי דוחפים אותי להרגיש את זה יותר לעומק כנראה. התקופה (ושאני אומר תקופה, הכוונה היא למשך זמן של כמה שנים טובות, כן?) הזו מרגישה לי קשה ממש שבה יש לך כל כך הרבה מה להוכיח (קריירה, משפחה, זוגיות, רכישת דירה) לצד לא מעט משאבים שמתדלדלים לך ויכולים לעזור לך לעבור את זה (זמן ומעגל חברתי במקרה שלי). 

עם האשה התחיל טרנד לא מודע של סקס ספונטני באמצע הלילה. אני ממשש לה את השדיים או היא ממששת לי את הזין, חצי מתוך שינה ומשם זה ממשיך. לא זוכר מתי היה איזשהו סקס ספונטני או מתוכנן. או אפילו איזו פעולה יזומה של שנינו בחודשים האחרונים למעט דייט מנדטורי של יום נישואין. לא יודע עד כמה כבר יש לנו איזה עניין או משיכה אחד לשנייה ואיך הדבר הזה גם הולך להשתפר מתישהו. אנחנו בעיקר מנהלים אופרציה של לתחזק משק בית עם ילדה ושני אנשים בעבודות תובעניות עם לא מעט תחומי עניין מעבר להן. אנחנו גם עושים את זה לא רע למען האמת וזה לא מובן מאליו. השאלה מה מכאן הלאה.