^-^ סיפורו של שמנמן ^-^
החיים, הבצפר, החברים וזה... אתם מבינים(: |
| 10/2008
צומת דרכים.
עכשיו 4 וחצי בלילה ואני לא מצליח להפסיק לחשוב.
מחר אני בעצם מחליט בין להישאר ביחידה שבה אני מחכה לסיווג כבר כמעט 4 חודשים (והוא ממש עומד להסתיים) ולחתום מינימום שנה קבע ביחידה שאני תאכלס לא יודע מה אעשה בה או מה העניין שלה, או לא לחתום ולעזוב, לחפש מקום אחר שוב אחרי שנה בצבא, אבל להשתחרר (להשתחרר!) עוד שנתיים כנראה.
לכל אופציה יש המון שיקולים, המון סיבות של כן ולא, ואני אפילו לא אתחיל לפרט.
אבל זוהי הבחירה, וזאת ההחלטה הכי קריטית שכנראה עשיתי בחיי עד היום.
עד 12 אני צריך לתת את התשובה שלי, ואתן אותה עד אז.
אחרי המון מחשבה, כשכאב גדול כרוך בכל החלטה שאחליט, אני חושב שאני מתחיל להבין מה אני רוצה.
אני עדיין לא יציב, מעורער, ולא בטוח בעצמי. אני עוד עלול לשנות את הההחלטה שלי עוד פעמים רבות.
אבל לפחות אני חושב שאני מתחיל להבין מה אני רוצה.
אני רק מקווה שאביט אחורה אל היום הזה ואגיד לעצמי "בטח בחרת את הבחירה הנכונה. אתה מאושר עכשיו."
אבל כשחוסר וודאות כזה גדול נובע מכל אופציה, אני רק יכול לקוות.
תאחלו לי בהצלחה, תאחלו לי לבחור נכון, תאחלו לי להיות שלם עם הבחירה, ושהיא תגרום מינימום פגיעה בעצמי או באנשים אחרים.
..It's time to be a big boy now, and big boys don't cry
לילה טוב.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
