^-^ סיפורו של שמנמן ^-^
החיים, הבצפר, החברים וזה... אתם מבינים(: |
| 10/2008
שבת
אם אני כבר תקוע בבסיס עם אינטרנט אז אני אעדכן, למרות שדי נטשתי פה.
רציתי לכתוב על הצבא, על האבט"ש, על ראש השנה ואולי גם על עוד כמה.
אבל תאכלס, הכל נראה חסר משמעות ביחס לזה..
ביום שלישי בערב, אדיר שאיו נהרג מתאונת גלישת קייט.
לא הכרתי אותו טוב, אבל מותו המוקדם בגיל 20 זיעזע אותי חזק.
ממה שכן יצא לי להכיר ממנו, הוא היה נראה בחור מקסים.. והוא באמת היה, וכנראה שהרבה יותר מזה, אם כל כך הרבה מגבים אותי בדעה הזאת.
זה נורא איך שדברים כאלה יכולים לקרות, איך שבחור כזה טוב וצעיר נקטף בגיל כזה, בפתאומיות כזו, בחוסר היגיון כזה. איך עולם שלם של חלומות, אהבות, מחשבות, איך הוויה שלמה של אדם הולכת במחי יד? זה בלתי נתפס בעיניי.
אני כל כך מתמלא צער עליו, על המשפחה שלו, על החברים.. ויש כל כך הרבה..
אין נחמה על כזה דבר. פשוט אין נחמה.
אני לא מצליח להבין איך הקרובים לו יוכלו להמשיך הלאה מכזה דבר, איך אי פעם אנשים יכולים להצליח לחיות שוב כשמישהו כה אהוב הולך בצורה כזאת. פשוט אין נחמה.
וכשהדמעות שלי יתייבשו, הם ימשיכו לבכות. וגם כשהם יפסיקו לבכות, החלל העצום הזה יישאר. תמיד.
ואין נחמה.
לא הכרתי אותו טוב, אבל הוא נגע לי עמוק בלב.
והוא מזכיר לי כמה הכל שרירותי, וכמה אנחנו צריכים לנצל את הזמן המועט שיש לנו כאן.
לא הכרתי אותו טוב, לצערי לא. וכנראה שההפסד היה כולו שלי.
יש בי עוד הרבה מחשבות, הרבה תהיות, ותמיד יהיו, אבל אני לא יכול לכתוב על הכל ולא על הכל יש להיכתב.
אז אני רק אסיים בתפילה קטנה, שאני מקווה שהוא במקום טוב עכשיו.
יהי זכרו ברוך.
תשמרו על עצמכם,
אבינועם
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
