במקום לקרוא את הפוסט הזה עדיף לכם: לתת לי כסף. המון כסף.
באמת, תנסו את זה, אני מבטיח שלא תצטערו.
אל תפסלו לפני שאתם מנסים.
ביום שישי האחרון הלך לעולמו אהרון ספלינג, מפיק הטלויזיה הנודע.
אבל אל תדאגו - שמעתי שבעונה השלישית, באמתלה מגוחכת כלשהי מחזירים אותו.
אגב יום שישי: ה-רוג'ר ווטרס הופיע בארץ.
לא סתם שהוא הופיע בארץ, אלא בשדה חומוס.
כך, במחאה חדה ומדויקת, 50 אלף איש הצליחו גם לשלם כ400 שקל בממוצע לכרטיס, ובו זמנית גם
למחות על עוולות חברתיים.
באחת מהכתבות שסיקרו (מראש) את האירוע, האיש, ופעלו, נכתב על דיויד ברוזה, שחימם את המופע:
"סביו המנוח של ברוזה, אגב, חי בנווה שלום".
חמש דקות ישבתי מול המשפט הזה עד שהבנתי מה הם רצו.
איפה ולווט כשסוף סוף צריך אותה?
אגב ולווט - אני לא מבין למה כל כך הרבה אנשים מנסים לנחש מי זו ולווט. כמה אנשים כל כך
משעממים כבר יש בתחום העיתונות הכתובה?
והנה חידה קצרה שמוקדשת לאלו מכם שעומדים לגשת לבחינת הבגרות בספרות, מחר.
שמה של איזו סופרת ידועה מופיע בתמונה הבאה?
אתם יודעים מה ההבדל בין ביוגרפיות לאוטוביוגרפיות?
באוטוביוגרפיות לא מדברים על איך האדם נפטר.
שירן: החולצה שלך מלוכלכת.
אני: לא היא לא, זה הדפס.
שירן: אה. מגניב. של מה?
אני: כתם.
הבנתי למה אנשים חושבים שאני מתנשא. זה למעשה נובע מזה שאני לא מתנשא. אני פשוט לא מפשט עבור
אף אחד את מה שיש לי להגיד, ולא משתמש במשלב שפה אחר. כך נוצר הרושם שאני מנסה "לתפוס תחת".
או זה או שזה בגלל שאני חושב שכולם פחות טובים ממני, אני לא בטוח.
מקורות אמינים ויודעי דבר (כפיר, זיו, וdafna?) סיפרו לי שהתפרסם ראיון עם יריב חבוט במוסף
סוף השבוע האחרון של "ידיעות אחרונות", ושבמהלך הכתבה שולב ציטוט שלי.
נכון, הם נתנו את הקרדיטים לפי כותרת הבלוג, ולא לפי שם הבלוגר, וכך יצא שבסוף הציטוט ניתן
השיוך "מתוך הבלוג 'בלוג'".
so what, משהו שאני כתבתי הודפס בעיתון רשמי של הוצאת "ידיעות אחרונות" וחולק בכל הארץ, ואנשים
קראו את זה!
אגב, חזרתי לכתוב בראש1.
פרס השייקה האחרון בעולם (או לפחות כך מסתמן) - אחרון גיבורי השייקקנים, למעשה, שיהפוך ודאי
לפריט אספנים יקר ערך שימכר בebaY ביום מן הימים הולך לעכברת גינה הנאמנה והנהדרת.
פינת הזהירות! ספוילר
באפילוג של "הכבש השישה עשר" אפשר לקבל אותו עם חומוס-צ'יפס-סלט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
