אז קודם כל - מי שבא לו להרוס לי את ההארה המאגניבה שלי מוזמן לצאת כבר ברגע זה (אבל קודם תגיבו
).
הפוסט הזה נכתב בעקבות שיחה עם דנע שגרמה לי לחשוב על כל מה שקרה בחופש הזה... פתחתי אותו עם ביטחון עצמי בגובה הדשא ואני סוגרת אותו עם ביטחון עצמי בגובה ה...דשא(?). אבל כלפי חוץ, בכל מקרה, זה נראה כאילו אני מאוהבת בעצמי מעל ומעבר לכל דמיון. אני חושבת שהביטחון העצמי הזה הוא מה שגרם לי להגיב בצורה שהפתיעה אפילו אותי בשיחה עם אחי (כן כן תהרגו אותי, אבל אני מספרת לו כמעט הכל)...
הוא: "תקשיבי, תלכי עם מי שאת רוצה, אלא אם כן הוא מעל גיל 17 כי אז אני אהרוג אותו
אבל בחיים אל תתפשרי".
אז קודם כל אני רוצה להגיד שהערכתי אותו עד אין סוף על זה שהוא אמר דבר כזה (ואני לא מתכוונת לקטע בו הוא יהרוג אנשים שעברו את סף החוקיות*).
אני: "להתפשר? אני נראית לך מישי שצריכה להתפשר?"
*סף החוקיות - גיל 18.
אז נתחיל בזה שרק בחודש האחרון לא מספיקות לי האצבעות בשביל לספור את הבחורים שהיו יורדים על הברכיים (וזה פאקינג מוכח
) בשביל לראות אותי שוב.
נמשיך בזה שרק בשבוע האחרון מדובר באנשים שלא חצו את סף-החוקיות, כמו שאני קוראת לזה.
עכשיו, אמאל'ה - כי זה לא היה קודם
בקיצור, אפרת השתנתה החופש, ולא מבחינה חיצונית.
(או קע אז אני שמה סומק. נחשב?
)
בקיצור, יש 85% שהפוסט הזה יהיה טיוטה בתוך איזה יום-יומיים, למרות שמצד שני זה הבלוג שלי. מותר לי לכתוב פה כל מה שבא לי 
חוחוחו מישו(אים) פה נדפק(ו)........
טוב, פוזיטיב וייבס!
דנע: "אני אישית לא מאמינה בכל מה שקשור לאלוהים... האמונות התפלות וזה.."
+ממששת את בית החזה שלה+
"איפה.. איפה החמסה שלי?!?!?!?!?! החמסה!!!!!!!!!!!"

ויש עוד...
דנע, שוב: "מה אתן רוצות?! סבתא שלי היסטרית בקשר לדברים האלה!!!"
צ'ירלי: "גם סבתא שלי..."
אני: "הממ... סבתא שלי מתה!"


