זהו, זה נגמר! היה טוב, וטוב שהיה. ולחשוב שבישרתי לכולן את זה עם חיוך על הפנים... זה באמת נגמר בסוף טוב
אנשים כנים זה דבר שמדהים אותי בכל פעם מחדש. זה כ"כ נפלא וכיף שמישו אומר לך בדיוק מה הוא חושב, גם אם זה לא נעים לשמוע. ככה אין ספקות. אז למרות שבחיים לא תראה את זה:
תודה.
פוסט ששכב לי בטיוטה כבר הרבה זמן:
תתחילו לפקפק בנטיות המיניות שלכם
ביום רביעי הייתי באומן 17 ושמתי לב לתופעה שכבר די הרבה אני שמה לב אליה. אז קודם כל אני רוצה להגיד שהיה קטלני, היו יותר מידי ערסים ובלונדיני אחד מושלם. הגעתי הבייתה ברבע ל-7 מלאה בחרדות שיתבצע רצח, ואמא שלי תהיה הדוקרת/חונקת/שורפת וכו' מאחר ולא אמרתי לה שאני הולכת עד אחרי שקניתי את הכרטיס, לא אמרתי לה מתי אני חוזרת ולא לקחתי פלאפון. אחראי למדי מצידי:]
אז תתפלאו (אני יודעת שאני בהחלט התפלאתי), היא לא אמרה כלום. הסברתי לה את כל הסיפור (לקח לי שעה ורבע להגיע הבייתה! וזאת לא אשמתי...) והיא פשוט לא ייחסה לו יותר מידי חשיבות ורק אמרה שמהיום אין דבר כזה יותר לצאת בלי להגיד מתי אני חוזרת (מה שהיה בחופש עד עכשיו).
אמא, אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!
ולנושא עליו התכוונתי לדבר...
רובינו סטרייטים, נכון? הרב המוחץ שלנו מעדיפים את המין השני על פי מה שהם כבר מכירים טוב מידי. שמתי לב שבזמן האחרון יש סיבה טובה לפקפק בזה – שימו לב לבנים הורודים שכולנו כ"כ חושקות בהם. הם כולם לובשים צבעים שאנחנו הפסקנו ללבוש לפני שנה וחצי בגלל שהם היו מתוקים מידי, הג'ינסים הצמודים מעמידים את הפוריות שלהם בשאלה ואפילו אני, בימים בהם השיער שלי היה ארוך, לא הייתי עומדת מול המראה כ"כ הרבה זמן בכדי לסדר את השיער. גם יש לא מעט בנים עם גלוסים למיניהם ואפילו כאלה שמייק-אפ וסומק הם מאסט אצלם. רובם חלקים בחזה, עושים גבות ולא מגדלים זיף אחד על העור החלק והמטופח שלהם. הגופיות הצמודות שלהם חושפות עגיל בפיטמה, וגם זה לאלו שעדיין לא הלכו "עד הסוף" ותקעו חישוק כסוף באף, והכל כדי להחצין את הומואיותם הנשפכת מכל חור. רבים כבר הלכו אף רחוק יותר ועשו את הבלתי-נסלח – עגיל בטבור.
עכשיו, זאת רק אני או שעד לפני שנה כל אלו היו נחלתן הבלעדית של בנות עם ישראל ולא של הדברים הבלתי-מזוהים האלו שמכנים את עצמם זכרים?
ושימו לב שנחשבות לכוסיות אצלינו – כולן רזות עד אימה, חסרות ציצי ותחת וגבוהות בצורה מעוררת-חרדה. Boyish, מה שנקרא, נעריות. אז זה מה שמושך אתכם? נו יופי, לי אין תלונות בקשר לזה כי אני חושבת שזה יפה, אבל רב הבנות לא נשארות על משקל 47 קילו וגובה 1.75 עד סוף ימיהן. רובן אפילו לא מגיעות קרוב לזה אף פעם.
אז בואו נסכם את זה ככה – אנשים כנראה נורא אגוצנטרים אם הם מעדיפים לראות מולם משו שדומה להם יותר מאשר לבן המין השני. אמרו את זה טוב ממני (ואני מקווה שאני באמת מצטטת את זה נכון):
Boys who are girls
Who treat girls like they're boys
Who treat boys like they're girls
Who treat girls like they're boys
ואל תגידו לי שזה לא נכון, כי זה שאתם אולי יוצאי-דופן לא אומר שרב האנשים לא ככה, כי הם פשוט כן. לבנים אפשר אפילו לקרוא קורבנות אופנה. לא, רצוי אפילו.
אימו-בויז. איזה גודי זה 
היי, אנשים! אני מחכה שמישו יעביר לי את השרביט המפורסם הזה שכולם מדברים עליו!!!
מסתבר שיש לי כמה מקרים של נקרופיליה בשכבה (זה די מטריד לשמוע מישי אומרת על עברי לידר ש"יש לו גוף... בין הגופות!". מתבקש פה פלאשבק לטבח ברואנדה:P). ופתאום נזכרתי גם שבשנה שעברה המורה שלי לתנ"ך החליטה ש"המורה היא אולי לא אלוהים, אבל היא צורת החיים הקרובה ביותר!"
ביום שאתם תנצלו כדי למלא את הקיבה שלכם לפני הצום, אני אנצל כדי לעשות משו שהייתי צריכה לעשות לפני הרבה מאוד זמן
ואם כבר המורה שלי לתנ"ך:
"מי שלא מקשיב לך, אל תיתן לו להעתיק במבחנים ואת השיעורים שלך!" – זאת מירב מנסה להטמיע בנו את "כולנו שונים וכולנו שווים".
אם כבר במורות עסקינן... "פיפי, קקי ואכלנו" – זאת המורה שלי להיסטוריה, שנהנית לדבר על ההרגלים החולנים של התאומים החדשים שלה.
ושוב מירב:
צ'ירלי: "לאן ניקח את נדב?"
מירב: "לגסטאפו!"
המחנכת שלי: "תאכלו קורנפלס!"
אני: "מה? תעשו פחות סקס?!"
כן, אני מעלה באוב ציטוטים ישנים ששמרתי:)
דיאלוג בין אקס-חברה למישי אחרת:
מישי: "מה, אתן לא יודעות שחזרתי בתשובה?! כל הבצפר מדבר על זה!"
X: "לא הבצפר שלנו".
לא נעים;)
"נו, איך קוראים לבעל ההוא של אנג'לינה ג'ולי..? נו נו, ההוא שהיא התגרשה ממנו, בטי בופ!" אמרה הפיץ שניסתה להיזכר בשמו של בילי בוב ת'ורנטון.
ושניים אחרונים חביבים לפני שאני מסיימת את הפוסט, כי הוא כבר הופך ארוך ובד"כ אתם משאירים אותי למות בתעלה אחרי פוסטים ארוכים...
שני: "צריכים לעשות בית-מלון בראשל"צ. תראי, זאת עיר גדולה ובכל הערים הגדולות יש בתי-מלון. זה לא מקום קטן – למשל, באבו-כביר את לא תראי בית מלון".
אני: "שאן... אבו-כביר זה מכון פתולוגי. למה צריך בית-מלון במקום שבו פותחים אותך אחרי שאת מתה?!"
אני: "אני מורידה את העיניים שלי ממנו ופתאום שמה לב שיש לי חיוך מטומטם כזה על הפרצוף".
דנע: "רק אחרי 15 שנה שמת לב?"
לילה טוב, שנה מדהימה וחופש (קצר אבל) נעים 