להתלונן על כמה שנהרס לי היום בגלל אמא שלי, צלצל לי הפלאפון. י'.
"בואי למטה, אני בשכונה שלך"
"תן לי את הרבע שעה"

"מה רבע שעה?! חמש דקות!"
"עשר דקות" ~אנחה~ "עם מי אתה?"
"עם ה*הוא*" <פשוט כי ככה אתם מכירים אותו.
"מממ.... טוב נו"

אז ירדתי למטה בדממה, פתחתי את המנעול בדממה, יצאתי החוצה בדממה וסגרתי את השער מאחורי, נכון - בדממה. והכל כדי שאמא שלי לא תעיז לאסור עליי לרדת למטה לסיבוב עם שני בחורים על סף החוקיות שהיא לא מכירה, הנהג ביניהם קיבל את הרשיון רק יום אחד קודם, למקום לא ידוע. איזה הורה היה מסרב?!

אז 10 דקות קפאתי כשחיכיתי להם וכשהגיעו ברייס מטורף אל תוך החניה של המרכז, ניסיתי להתחמם מעט בין החיבוקים.
לא, זה עוד לא הכל - הם ניסו להרוג אותי (מעבר לזה שהם נהגו 120 קמ"ש בתוך השכונה שלי;) בזה שהם החליטו שאנחנו הולכים לאכול גלידה. אחרי שכנועים הסכמתי להקפיא את עצמי בצורה סופית ולקחתי גלידה (ושמישו יירה בי, עדיין לא הפשרתי לגמרי).
כשצלצל הטלפון קפאתי במקום, והפעם מבהלה שאולי זאת אמא שלי שתרצח עד השמיים שאחזור הבייתה ומיד.
"אמאאא...." חייך י'.
"לא, דיד'ס" ~הקלה מטורפת~
עמדתי ודיברתי עם דיד'ס עד שהתחילו להיראות סימנים של עלבון מצד י' וה*הוא*. טוב טוב, בסדר. נעשה לכם טובה רק כי לקחתם אותי לסיבוביישן

בקיצור, ניתקתי והתחלנו במירוץ הבייתה (וכשאני אומרת 'מירוץ' אני מתכוונת לאחד).
"הבייתה או ממשיכים?" *הוא* שאל.
"הבייתהההה...." צחק י'. אני רק עשיתי פרצוף של 'אל תשאלו כמה ברירות יש לי אם אני רוצה להישאר בחיים'.

הייתי אפילו סובלת את ריח ה'קאמל' וה'ווינסטון' המסריחות שלהם, רק לא לחזור הבייתה. הייתי אפילו סובלת את הטראנסים המגעילים שלהם, רק לא לחזור הבייתה. הייתי אפילו סובלת את האטיטיוד המסריח *שלו* ואת המשפטים סטייל "אני יכול להשיג כל אחת, כל הזמן ובכל מצב..... נכון אפרת?" רק לא לחזור הבייתה. הייתי אפילו סובלת את זה שבערך 14 פעם כמעט נהרגנו רק בגלל שהוא נסע בערך כפול מהמהירות המותרת (ועוד אמר "אם את מפחדת... על הזין שלי, את יודעת מה?!" אותי אישית זה הצחיק:).

אני נחנקת!!!!!!!!!!!!!

לעוף כבר מהבית הזה.........

בדיוק עכשיו חשבתי מה יקרה אם מישו מהמשפחה שלי קורא פה (מה שסביר להניח מאחר ואין לי טיפת פרטיות בבית המזדיין הזה וכל דבר שאני עושה חייב להיות מדווח להורים שלי ולכל העולם ואחותו). זתומרת, זה היה יכול להיות ממש מצחיק

בכל מקרה, אם זה באמת ככה - תתביישו לכם.

מצעד האהבה, אגב, היה מדהים =))