מבוגר בהרבה מגילו, שיערות שיבה לא רבות מציצות מבין רעמת התלתלים הסבוכה שלו, הזקן העבות מסתיר את החלק התחתון של הפנים, אבל בצורה כמעט מתכוננת-מראש, יוצר מסגרת מושלמת בסימטריה שלה מסביב לחיוך הילדותי, האמיתי והקליל שלו.

כשהוא צוחק, הוא חושף שורה של שיניים קטנות וישרות, הפה שלו תמיד פתוח, מה שמראה על חיוך כן ולא מאולץ או צבוע. הפס שבאמצע השפה העליונה שלו הוא בעצם מילימטר או שניים הצידה מאיפה שהוא אמור להיות, מה שגרם לחיוך שלו להיחרט בזכרוני גם אחרי שבועיים שלא ראיתי אותו.

הצחוק שלו הוא מן צחוק של תוכחה, כמו אומר "וואלה... ראית מה זה?" ולפעמים נוטה יותר לכיוון "כמה שאתה צודק, גם אני ראיתי את זה בצורה הזאת ולא היה לי עם מי לחלוק את זה כי כולם חשבו אחרת".

כשהוא מתלהב ממשהו, העיניים שלו נפערות לשניה ומוציאות אותך מהשאננות בה שקעת כשהנינוחות בה ניחן כישפה אותך וסחפה אותך אל תוך קצב דיבורו האחיד, האיטי והברור, אך לרגע לא מונוטוני.

בגדיו הבלויים, שנראים כאילו עברו יותר מידי מדבריות ומעט מידי כביסות, נותנים לך להרגיש בנוח, כאילו לא מצפים ממך ליותר מידי - אין לך צורך ביצירת סטטוס משלך, אתה כמו כולם וכשאתה יושב איתו, אפשר לדבר בגובה העיניים - אך כשהוא מחליט להראות ממה הוא עשוי, הוא מסוגל למחוץ אותך ביכולתו האינטלקטואלית ולהראות לך איך בחור שעוד לא חגג 23 מסוגל לדבר כאילו עבר מסעות שאתה לא תחווה לעולם.

כשהוא מדבר, עולם חדש נפתח בפנייך. הוא חושף מילימטר מעצמו, וגורם לך לחשוף עשרה משלך. כמו ילד קטן וצעצוע צבעוני, מקרב אותו אלייך לאט לאט, ורגע לפני שאתה תופס, הוא מרחיק אותו ממך; הוא נותן לך להרגיש כאילו בעוד רגע ישפוך את נשמתו בפנייך, ולכן אתה שם בו את מבטחך ומדבר ומדבר ומדבר... עד שאתה מבין שאתה אידיוט גמור, שבחור שלכאורה עוד לא עשה מי-יודע-מה בחייו, הפיל אותך עכשיו בפח וגרם לך להרגיש קטן, שלא לאמר זעום, לידו.

לראות אותו זה כמו למלא מצברים לעוד שבוע, להתמלא חיוכים, מחשבות טובות וסימולציות של שיחות שעשויות להתפתח בינינו בפעם הבאה שנתראה; הוא פשוט נותן הרגשה כל-כך טובה, כל-כך מלאה ונכונה.

היופי הפנימי שלו מקרין בצורה כל-כך בולטת כלפי חוץ, שלמרות נתוני-הפתיחה הרגילים למדיי שלו, הייתי מעדיפה אותו על אלף בחורים שנראים כמו שחקני קולנוע, אבל מבפנים נבובים יותר מעדר בלונדיניות בקניון רמת-אביב; דווקא אני, אדם שמשועבד ליופי בצורה כמעט וחולנית, אבחר בו על-פני בחורים שבמשך חודשים אני לא מעיזה להתקרב אליהם רק מהחשש שהם ירגישו, כמוני, שהם עליונים לעומתי מבחינת המראה החיצוני באלפי-מונים. אצלו זה דומה, רק שפה מדובר בחשש שהוא יעלה על העובדה שאני כל-כך קטנה, לא משמעותית וחסרת-נסיון לידו, מה שאני הבנתי מהרגע הראשון שהוא פתח את הפה וחייך אליי את חיוך ה"עוד ילדה בת 16 וחצי שמחפשת הרפתקאות" שלו.

אז לא, איש, אני לא מחפשת הרפתקאות איתך; אני מחפשת ללמוד ממך, לדעת מי אתה ואולי בדרך לגלות מי אני.