לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כאילו דה.

כינוי: 

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

על אדולן לא מצחיק, גמדים חובבי במבה אדומה ואופרות שמפו


מאז שסיימנו בצפר, שומדבר מצחיק באמת לא קורה.

כלומר, גם אם משהו מצחיק קרה, הוא תמיד קשור איכשהו לסמים או לאלכוהול. ומה מצחיק באדולן? או באלפי רסיסים של בקבוק גולדסטאר במטבח?


כיתה י"ב הייתה כיפית. אם יש משהו שנהניתי ממנו זה היה לשבת ליד דניאל. בשבילי, דניאל הייתה תמצית השטותניקיות בעצם התיכוניזם שלנו. היינו כותבות זו לזו מכתבים הזויים על הרגלי ההגיינה של חברינו לכיתה ("דרור לא התקלח כבר שבוע"), צוחקות על האמהות שלהם ("עוגיות שוקולד צ'יפס" – והעיקר אני הבנתי את עצמי:) ובסוף כל מכתב ממתיקות ב"חרוז החפוז" ["תחזירי לי מכתב, לחן ***** יש ילד שובב (בבטן)". למען הסר כל ספק, חן הייתה בחורה פוריטנית ששומרת את עצמה לחתונה. אהא.].

בערך בכיתה ט', בשל ריבוי הגמדים בכיתה, דניאל ואני הפלגנו כהרגלינו למחוזות אחרים בזמן השיעור וטווינו קווים לדמותם של אותם גמדים. בין השאר:

·         אוהבים במבה אדומה.

·         מוליכים זרם חשמלי עם האוזניים

·         גרים בדרך-כלל בשווייץ

כמו כן, השאלנו ביטויים לכדי לרצות את המוח החולה שלנו. כדלקמן:

·         "גמד ירד בדרום ספרד"

·         תוספת "נָנָנָס" בפיצה

·         "הגמורדים"

כפי שראיתם, נכנסנו חזק לקטע.

כמו כן, בערוב ימינו (כיתה ח') המצאנו טלנובלה כיתתית. בדיוק אתמול סידרתי את אחת המגירות שלי ומצאתי את השתלשלות האירועים בתרשים. זה נראה בערך ככה, רק בצורת אילן יוחסין:

דנע רוכשת את מפעל השמפו, א' אונס את ע' והיא מפילה. לאחר מכן א' מת בכלא. א' אוהב את ע' (אחת אחרת) ואונס גם אותה. קודם לכן, ע', שלפני שדנע רכשה את מפעל השמפו הייתה שותפה בהנהלתו, פושטת רגל וי' מנסה לרצוח אותה. אותו י' הוא אביה של חתולה שנדרסת ע"י אביו המאמץ, ע'. ע' ישב בכלא, ברח, נרצח ע"י בנו המאומץ י' לאחר שחתולתו נדרסה וכמובן גם נקבר קבורת חמור כדי לכסות על הרצח. ע' המנוח שכב קודם לכן עם ש', שגם שכבה עם אותו א' שאנס חצי כיתה ואז הפילה את הילד (למרות שלפי התרשים היה עוד ילד, א', שמת בלידה). ש' שכבה גם עם ג', שמאוחר יותר נמחץ למוות(?!?), כנראה במפעל השמפו של אשתו, דנע. גם הם התגרשו (כמה לא צפוי). דנע רצחה את ש' (אחת אחרת) ואת דניאל, שהיו החברות הכי טובות, כאשר דניאל הייתה גם אחותה של (עוד) ש', שנמצאת בקומה. זה שאהבה ש' וכרגע היא שונאת, נמצא גם בקומה, ב', היה הרב בחתונה של ע', שירד לאמריקה ו-ר' (שבעבר הייתה שותפתה של ע' בניהול מפעל השמפו), שקפצה מהגג. הם בעצם הוריו הביולוגיים של י'.

זה רק תקציר. היו שתי "עונות" של הטלנובלה. אם דנע תפציר בי אני אפרסם אותן פה. וסביר להניח שהיא תפציר בי. אני רוצה להזכיר לכם שכל אלה הם חבר'ה שהיו איתי בכיתה. אני זוכרת איך כולם היו מציצים לדניאל ולי בדפים כדי לקרוא פרקים. הזוי.


ביום שישי נסענו למסיבה. אני לא יודעת באיזה איזור של הארץ היינו. לקח לנו שעתיים להגיע, כש-50% מהן היו בנסיעה סטנדרטית ו-50% בפניות פרסה, כניסה לדרכי עפר שגם האמר H2 לא יכול לנסוע בהן וחישובים מתמטיים של כמה אנחנו קרובים לעזה הפעם. לשם השוואה, שבועיים קודם היינו 27 ק"מ ממעבר רפיח באיזה ישוב שסביר להניח שאפילו אלו שגרים בו לא בטוחים מאיזה צד של הקו הירוק הם יושבים.

ואם כבר בנסיעה עסקינן, תכירו את י'. י' הנפלא, בחור משכמו ומעלה, נוהג בפז'ו 205 שיצאה מהמפעל לפני שההורים שלו הכירו, וכך גם נראית חווית הנהיגה. נסענו לפסטיבל לפני כחודש וחצי, ועמדה בפנינו החלטה משמעותית. מאחורי דלת מספר אחת: להדליק מזגן; מאחורי דלת מספר 2: לנסוע על 120. את שניהם האוטו לא יכול לבצע סימולטנית. בנוסף, היינו צריכים להתפשר על איכות הבלמים, כי, מה לעשות, אי אפשר לקבל הכל ובלמים הם רק בלמים J


ולסיום, יהונתן גפן המהמם.

 

יש משהו (משותף)/ מתוך: "פחות, אבל כואב"

 

יש משהו משותף לכל האנשים

שהולכים עם ניילונים.

אדם שמחזיק בידו שקית ניילון,

לא ישלוף אקדח.

הם הולכים מרחקים קצרים

בדרכים הנהירות להם,

מחזיקים ניילון חום או

ניילון לבן או אפילו כחול.

בשקיות שלהם הם שומרים

חפצים אישיים כמו  למשל

מתנות שלא קיבלו

ופרסים שבהם לא זכו.

יש משהו מתותף, אלי

נצור את אנשי הניילונים.

נכתב על ידי , 28/10/2008 18:20   בקטגוריות ארוך ומייגע&catdesc= לא קצר ולא קולע (תודה עמית)  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe F אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the F ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)