הרגשות שלי

הטירונות היא סבבה לגמרי.. במיוחד בגלל שהביאו לנו חופשה מהיום ועד יום ראשון.

בנוסף לכך הבנות ממש חמודות אז זה נותן מוטיבציה.

הבייב תומך בי וממש מעודד אותי ובזכותו אני שפויה עדיין :)

אמא בכתה לי בטלפון ביום הראשון אז גם אני בכיתי (זה לא קל שאמא בוכה בטלפון) וגם הגעגועים העצומים הביתה ולכולם..

אבל כבר אתמול המצב רוח השתנה היינו תותחיות והיה כיף.

החוקים שם קשים והמפקדות צורחות וזה מוזר כי הן קטנות מכל הבנות בפלוגה..

אני אסכם בזה שאני אוהבת את בייב ומתה עליו!

חג שמח לכולם :)

תחילה אני חייבת להשוויץ שסיימתי את לימודיי בהצלחה רבה!

בפרוייקט גמר שלי קיבלתי 90 :)

אני הנדסאית מכונות גאה :)

זהו.. הכל מוכן לגיוס יהיה ביום ראשון, עוד פחות מ48 שעות..

הבדיקות הרפואיות שעשיתי לאחרונה מראים שאין לי כלום רציני שאי אפשר לטפל בזה והכל יהיה בסדר :)

טוב כרגע אני רוצה לפנות לאהובי, שיבוא ויקרא כשירגיש עצוב:

מתוק שלי, אני אוהבת אותך כל כך!

אני רוצה שתזכור שאני תמיד תמיד אהיה איתך, ובכל רגע פנוי אני אצור איתך קשר, אם זה SMS או שיחה קטנה, לא משנה אני לא אתן לך להתגעגע אליי בטירוף :)

אני גם מקווה שתמשיך לעסוק בדברים שאתה עושה יום יום ואני בטוחה שיהיו לנו סופ"שים מדהימים!

אנחנו נעבור את זה.. עברנו דברים קשים יותר..

אוהבת אותך כל כך! כל כך!

אתגעגע אלייך הרבה אבל אני יודעת שזה רק זמני :)

להית' עד הפעם הבאה..