"אל למלכים תנו יין ולרוזנים אי שכר, פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני, תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד"-משלי, ל"א ד'-ז'. |
| 12/2008
אז הייתי שבוע צוות שמירה בלטרון
יותר נכון להגיד מפקד צוות שמירה
אכלתי המון סופגניות (בערך 13) ובבית גם אכלתי לא מעט
נראה לי ההספר שלי לחנוכה הזה הוא בערך 20 סופגניות, זה מכובד למדי לפי דעתי, לא מטורף
אבל מכובד =)
היה ממש פאנן שבוע נופש מסוג שכזה לא יותר מדי בעיות עם החיילים ולאבטח את האתר הנצחה זה משימה דיי פשוטה בסופו של דבר.
ואז הגעתי הביתה ויצאתי עם לימור (היא סוג של דתייה, זה פיקנטי),
בעצם יותר נכון להגיד הגעתי הביתה ואז עליתי על אזרחי והשתמשתי בת. לוחם סקיבלתי ונסעתי בחינם באוטובוס
המון זמן לא יצא לי ליסוע סתם באוטובוס ודבר ראשון ששמתי לב אליו זה שזה ממש ממש ממש מעצבן שהוא כל רגע עוצר
אנשים עולים, אנשים יורדים, ואז נוסע קצת, ואז שוב עוצר
כוסעמק איך זה היה מעצבן, שכחתי מזה לגמריי! פאקינג אוטובוסים...
אז ביום חמישי הגעתי אליה וחיפשנו שעה סופגניות דלוקס (כאלה פלצניות) בקניון הזהב, שאגב לא מצאנו בו קונדיטוריה
ואפילו במקס ברנר לא היה! (ביזיון!), הם הציעו לי צ'ורוס...גם כן מקס, איכזבת.
ומשם אליה לאכול לזניה שהיא הכינה, רק בדרך אליה שאלתי "רגע מה שמת בלזניה?"
"גבינה עגבניות, פטריות"
" ומה עם בשר?"
סעמק עם הכשרות הזאת זה מפספס את העניין של הלזניה!
בסוף דווקא היה טעים.
ואז הלכנו בסופו של דבר לסטרסקי, שזה סוג של פאב מטאל כזה באלנבי והבית השני שלי, מרגיש קצת כמו הופעת מטאל אבל בתור פאב, מקום מגניב תאכלס.
יום שישי אני כבר פחות זוכר מה עשיתי, אבל בערב יצאנו לפוגי-דו, שזה בר בכפ"ס, ולדייב הייתה יומולדת 23
היה נחמד, היה שם סנייק בייט חביב (שם הם עשו את זה: חצי סטרונגבאו חצי בקס וזילוף מכובד של גרנדין) וגם ניקאסטל בראון אייל שזאת אחת הבירות הטובות לטעמי.
מפה לשם ישנתי אצלה ונראה לי אבא שלה (שעובד בחברה קדישא...) רוצה לרצוח אותי
שזה כמובן תמיד חצי מהבעיה, אצלו זה לא נורא, את החצי השני (להיפטר מהגופה), הוא כבר יסתדר...
עשינו סעודה שנייה אצלה עם קידוש וזה, ממש הרגשתי בבית (חוץ מהעובדה שההורים שלה רוצים לרצוח אותי...אה אא משנה אז)
ובערב גיליתי את ההודעה על התקיפה בעזה
מפה לשם כל החברים שלי קופצים, חוץ ממני
כי אני פאקינג מפקד טירונים, אז זה לא קשור
התיסכול מטורף לאדע מה לעשות ואני מת מת מת שישלחו אותי לשם איכשהו לאדע איף אבל איכשהו אני חייב להגיע לשם
אני בספק אם זה יקרה כמובן אבל ממש בא לי.
בכל מקרה אני מקווה שכולם יצאו מזה בשלום, ושאני לא אצטרך חס וחלילה לבקר באף הלוויה בזמן הקרוב
שיהיה לנו תקופה שקטה ושהחמאס יפספסו כמה שיותר
זהו בינתיים
עוד שבועיים של טירונות נראה לי ואז טקס השבעה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
