אז מה היה ביוני?

לא סגור על זה הזיכרון לא עובד כשעובדים כל הזמן ולא ישנים

הסופ"שים היו דיי מעפנים והיו ריבים עם יולי

לאדע משהו לא מרגיש בסדר ושנינו יודעים את זה

בהיבט הצבאי של חיי (יש בכלל היבטחים אחרים?), הכל בסדר אני מניח, ירדנו מקו עזה ועולים לרמה"ג להתארגנות מחדש לקראת חסוי

הייתי איזה 3-4 פעמים בפנים, היה נחמד, נפל איזה30-40 מטר מהטנק פצמ"ר, מאוד מרגש.

סתם, תאמת חשבתי שזה יהיה הרבה יותר מרגש.

מצאנו קסאם ו5 פלטפורמות שיגור פעם אחת, נתן הרגשה של סוף סוף אני עושה משהו מועיל בשירות. (הקסאם היה שחור מאיים ומגניב לאללה בכלליות). זאת אומרת, מרגיש שאני עושה משהו מועיל חוץ מלחפה לדחפורים ענקיים להרוס פרדסים חממות ובקתות בטון מעפנות.

עשיתי מנוי לבלייזר (הגיע הפאקינג זמן), ומצד שני אני במינוס 300 בבנק (חרא של רענני).

אה כן, דפקתי תלונה לחייל שלי, רוב הסיכויים הוא יקבל 28, אני מרגיש דיי חרא בנושא כי בכל זאת, זה חרא לתת למישהו ריתוק, מצד שני

אני מרגיש ממש עצבני שחיילים שמים אותי במצבים כאלה.

בצבא אני לא ישן כל כך, איך אבא אמר "התפקיד של המפקד זה לדאוג שהחיילים ישנו, ושהוא לא יישן"

זה בנוסף לעוד משפט חוכמה אחרי שאמרתי שסוף שבוע אחד אני הולך והכל מתבלגן שם והם לא יסתדרו בלעדיי

"בתי הקרבות מלאי באנשים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם" <-משפט חזקה לא?

כל שבוע אני קורע את עצמי, מניח לעצמי סטנדרטים מאוד גבוהים ולא הולך לישון לרוב עד שהעבודה מסתיימת, מאוד לא מתאים לי

והכי דפוק זה שכל לילה אני מבלה חצי שעה לפני שאני הולך לישון בלבדוק אם יש עוד משהו לעשות אפילו שאני יודע כבר שעשיתי את כל מה שהייתי צריך.

זה נחמד להיות מפקד, מאתגר אמנם, אבל נחמד ומספק, אני מבסוט מעצמי בסך הכל ודיי מבואס מהעובדה ש

קיבלתי עוד מחזור במבצעים

שזה ממש ממש מבאס כי אני לא יגיע לפלוגות מחזור הבא

קיצר זהו פחות או יותר

מחפש כיוון בחיים