לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כמה טוב לראות פתאום חצי ירח


שקט,שקט בני נחרישה, כאן צומחים קברים.

כינוי:  נטשה.

בת: 33

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2006

הגיגים:)


לא.לא ידידה של אף אחד.סתם עוד אחת שנשכחת מלבו של אדם ברגע שהלכה. חשבתי שאולי אני באמת אוכל להיות שלמה עם עצמי. ועם אנשים מסויימים. אולי, אולי עידן הוא ההגדרה הכי מאתימה. אבל זה לא יודעת. זה אחר. זאת צלע. צלע כבר לא רוצה אף אחד לידה. היא רוצה להיות עם מישהו. אבל עם אף אחד. אני רוצה לראות את כל האנשים שלי ולא לראות אף אחד. אני רוצהלקבל חיבוק, אבל לא רוצה שייגעו בי. אני רוצה להיות עם מישהו אבל שהוא יילך ממני ברגע שיגמור. אז אני רוצה. אני רוצה הרבה דברים, יותר מידי דברים.

 

אז. כן. יש לשי יומולדת. מזל טוב שי. החלטתי שאם אמא תרשה צלע כן תלך למסיבה של שי. למרות שהיא ידועת שהיא תבכה. אפילו אם לא בפנים שלהם. אני יודעת שאני אתאכזב. שאני אצרח. שאני אבכה. שאני ארגיש נחותה. שאני אפגע. אבל ככה אני. מזל טוב. יומולדת שמח. העיקר לשמח את הבן אדם שאת אוהבת. העיקר לעשות לו טוב. להראות ששום דבר לא קורה. שאת כבר עברת. אבל ברגע שתראי אותה את יודעת שאת תפרקי אותה מכות. ואם הם עוד יהיו ביחד, לידך. כן את יודעת את זה. אבל את בכל זאת עושה את זה. זה מה שקורה כשאת נקבה מטופשת. כשאת מנסה להיות מה שאת לא. שאת מנסה לשמח. ולהיות הטובה. וכולם מחזירים לך במטבע ההפוך. באמת שאני מנסה להיות רעה. אבל אני לא כלבה. אני לא מסוגלת. אני לא רוצה שהפרצוף האמיתי שלי ייחשף ביומולדת הזאת. אני רק מקווה שיהיה לי לאן לברוח לפני שיהיה מאוחר מידי.

 

כותבת יותר מידי. אבל צריך לדעת. צריך שיידעו. לא? בשביל מה כותבים פה? אם לא בשביל שיידעו. אני רק חושבת על התגובה של כולם. אני יכולה לכתוב פה קללות על כל מי שקורא פה. אבל אני לא אעשה את זה כי יש לי כבוד. אני רק אגיד שאני שונאת אנשים פחדנים. אנשים שבמקום להגיד בעצמם הם שולחים שליחים. כדי למנוע מעצמם אי נעימויות. אז שולחים מכתב, לא. בעצם שולחים את הרכזת תושבים שתודיע שלא רוצים את הכלב. אז אני שונאת פחדנים, תמיד שנאתי כאלה. זה אומר שאני שונאת את עצמי. על זה שנאי מפחדת להמשיך הלאה. על זה שאני מפחדת לעשות משהו עם הסוסים שייגרום לי ליפול, או למות. אני מפחדת מאנשים. מאנשים מסויימים, אני מפחדת להרים את הראש ולהביט לאנשים בעיניים. מפחדת להשתמש בעצמי כדי להשיג את המטרות שלי. אני שונאת את עצמי על היותי פחדנית.

 

אחרי עשרה ימים של אוכל לא מסודר. אני הולכת לאכול אוכל של חדר אוכל. כלומר אוכל מגעיל ומלא שמן. אבל זה מה שצריך לעשות. כי אמא מבקשת מאוד יפה. אז. בתאבון לי.

 

נכתב על ידי נטשה. , 24/7/2006 12:56  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטשה. ב-13/8/2006 01:36



28,922
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטשה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטשה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)