כמה טוב לראות פתאום חצי ירח

הפוסט הקודם היה מעפן. ככה זה כשאין מה לכתוב ומנגן לך שיר בתור הראש, אז את ממציאה, בשבילך, בשביל שכולם יראו. כן. הרבה בילוף בפוסט אחד, בבלוג שלם.

היום בהמה,זמי וספיר באות לאילת אני מקווה שאמא תתן לי לראות אותן. זה יהיה ממש נחמד אם כן. כי אנחנו מאוד מתגעגעים לבהמות שלנו:)-אמא נותנת לי לרדת לאילת לרואת בהמות!!!!!!!!!!!!:)-

יום מעייף. יום שאת לא רוצה לקום מהמיטה. יום שכל הבוקר את מתעוררת כל חצי שעה, בדיוק. בשבילך, בשביל אחרים, אין לך מושג אבל יש לך עבודה ואת צריכה ללכת. אפילו בחום הנורא הזה, כשאת צריכה לעמוד כל יהום על הרגליים ולהוביל ילדים קטנים ומרושעים על הסוס הכי יקר לליבך. (ניקו שלי^_^)

הם עיצבנו אותי, כל כך עיצבנו, כשאחד הילדים אמר לי שניקו מסכן לא חשבתי פעמיים ועניתי לו:"את מסכן בעצמך". הוא שתק. נדמה לי שהוא הלך גם לבוכת לאבא. אבל שיידע, לא מדברים ככה על הסוסים שלי, כולל שהם הדבר הכי חשוב לי בחיים, אחרי מיקה פיץ'^_^

אתם ידועים, כבר אין תהרגשות, סתם עצבות קטנה כזאת כשהלב מתפרפר בינו לבין עצמו, או יורד למכנסיים, מנסה למצוא אותי משהו, משהו שיציל את הרגש, אבל נשארה רק שנאה, לא בעצם לא שנאה... רק קצת כעס, קצת אימה מהלא ידוע. הלב כבר לא יקפוץ כשהוא יראה אותו, הלב כבר לא שמח. אולי יהיה חיוך קטן, והלב יקפצץ מעט, אך אנחנו נשאר אותו הדבר, אטומים לחיוך, אטומים למילים, אטומים אליו. כי אסור עכשיו לדבר יותר מידי. לא עכשיו. זה לא בריא. וזה לא נחמד. זה סתם יעשה קצת רע בלב. ויעשה קצת רע בריאות, ואנחנו נשתעל הרבה, והדיבור יהיה קטן, וצרוד, ובוקש ישמעו, ויחשבו שבלענו את הלשון.

אתם יודעים לפעמים יש את ההרגשה הזאת שהכל מסתדר. ואז פתאום בא לך לכתוב שכלום לא מסתדר, אבל את מבינה שזאת סתם צביעות, כי אין שום דבר רע בחיים שלי עכשיו. הכל בסדר, אין שום סיבוכים שום כלום, הכל הסתדר הכל עבר לזמן מה. אומנם הכאב על אלעד עדיין שמה, והרצון לעזור תמיד יהיה. אבל הכל בסדר. התגברנו על שי, אפשר להגיד שמצאנו סיבות לשנוא אותו, לא בעצם שנאה זה רגש חזק מידי, לא לאהוב אותו ממש, ולרצות להרביץ לו מאוד מאוד רק על זה שהוא שי טיפש.

אפשר להגיד שהחיים שלי מאוד בסדר עכשיו.

באילת חם כרגיל לעונה, יש קצת לחוץ שגרמת לך לרצוח את מי שעשה את החור באוזון או פורר את ברית המועצות ופיזר את כל הרוסים באילת. (זה לא מפריע, הם דווקא מאוד חמודים, כולל האוקראינים שביניהם^_^) אני יוצאת שניה מהיבת בא לי למות. נדמה לי אני אתחיל להשאיר לדובי מזגן פועל, הכלבה הקטנה שלי מאוד חם, בגלל כל השומן הקטן והפיצפון שלה:)

אתמול היו כל מיני בומים של הצבא, התאמנות אם מצריים או ירדן ינסו לתקוף אותנו, ככה שאנחנו נוכל תמיד לשמוע בומים ולהפוצץ... שזה נשמע דווקא דיי כיף.

בכל מקרה כל פעם שהיה בום מיקה פיץ' נבהלה, הרי אתם יודעים שהיא קצת קצת פחדנית קטנה^^ ואז היא ממש נבהלה אחרי כמה בומים והיא פשוט קפצה על הדלת שלי ופתחה אותה! אני באמצע שינה מתוקה וחלומות על תמרים טובים ועל תמרים לא טובים מוצאת את עצמי מלוקקת ונקפצת ע"י כלבה שמנמנית כמו מיקה פיץ'! צלע נבהלה, נבהלה עד מאוד. זה כזה מפחיד, להיות כזה שמן ועוד לקפוץ... אי אי. ככה זה קרה פעמיים. ואז הגעתי למסקנה שפשוט צריך לחבק את דובים שלנו. אז חיבקתי אותה וכאלה, הוצאתי אותה לטיול, ואז היא נכנסה לי שוב לחדר.

יופי דובי. פשוט תגידי שאת רוצה מזגן.

ולמי שלא יודע, זאתי דובי:

נכון הכלבלב הכי יפה ומושי מושלם בעולם?!

אההה^_^

דוביייייייייייייייייייייייייייייייייי|מאוהב|

טוב. די לזיבולי השכל. :)