אני מחכה ומחכה. חיכיתי שעות. אני חייבת להפסיק לחכות לעצמי. אני חייבת להפסיק לנסות להיות אני כשאני כבר אבדה ממזמן.
אני חושבת. אני חושבת שאף פעם לא רציתי מישהו כל כך. אף פעם לא רציתי אף אחד. אני מחכה. מחכה שאולי זה באמת יבוא. הקיפצוצים האלו. אבל נו, אתם יודעים, זה יהיה רק חד צדדי. ממזמן שחכתי איך זה להיות נאהבת. רק לאהוב. הפסקנו גם עם זה. "...חלולים, הרגנו את הרגש, חלולים..."
לסבא יש שעון מטוטלת כזה, שעושה דינג דונג כל פעם שיש שעה שלמה, או חצי שעה. כל פעם שאנחנו באים הוא נהיה איטי יותר ואיטי יותר, כאילו הזמן מוקצב, שעוד מעט הוא יעצור לגמריי, וכך גם החיים. אני מפחדת בדיוק, מזה, אני לא רוצה שמישהו יעזוב. אני רוצה להמשיך ככה, אפילו כיף לנו ככה.
אני אוהבת אותו.
כן. ילדה מטומטמת. תרדמי ואל תחזרי עד שזה יפסיק. אסור לך. זה יהיה רק חד צדדי. את סתם מכוערת. אולי גם את תלכי ללטף מישהו בברוטאליות, אולי השיטה הזאת באמת עובדת, אבל לא. זה יהיה זנותי מידיD: צלע לא כזאתי. טוב. אני פשוט אתלבש עם מחשופים חושפי פיטמות או משהו בסגנון, חצאיות מיני עם גרבי רשת וכאלה ואז אולי מישהו פשוט יבוא יזיין אותי וכאלה וזה לא יהיה נחמד. יאפ. זה יהיה מבדר. לראות אותי עם מחשופים ורגליים חשופותD: זעזוע מוח לעם זעזוע מוח לעם^____^
אנחנו... אנחנו צריכים לשתוק. לפהסיק לתת עצות.
אבל להקשיב, להקשיב זה בסדר. גם אם זה כל מה שתעשי. אני מעדיפה להקשיב,אבל רק לשמוע את הקול, שיעשה לי טוב. אני רוצה להפסיק עם זה. אני אפסיק לכתוב עכשיו. סתם התרגשות קטנה. להתראות.