פעם כשהייתי מכורה לפורומים האלו. לפורום היהודים, רוכבים צעירים, הייתי עם האנשים האלו כל היום, כל הזמן, בכל מצב שהם שקעו בו, ידעתי מה קורה, מה עובר.
ועכשיו אין את זה, אבל ברב שיעמומי נכנסתי לאיזה בלוג, היה כתוב לו כינוי של שיר של אביב גפן, כנראה שאני מכירה אותו, אבל לא אני לא מכירה אבל הוא מכיר את כל אהובי.
את כל מי שאהבתי ועדיין אוהבת.
נכנסתי, ראיתי את הבלוגים של אנשים שלי.
שאני כל כך התגעגעתי אליהם.
ואני.. כמו ילדה קטנה פשוט נכנסתי, הוספתי אותם לקבועים ופשוט עברתי על כל מה שהם כתבו בזמן העדרי.
אני ידועת שזה טיפשי, אבל היה בי איזשהו רצון, לדעת מה קורה איתם, הם האנשים שלי, בכל זאת. אפילו שניקתי איתם דיי קשר, אפילו שממזמן לא דיברנו, אפילו שאני כבר לא זוכרת.
אה. כן. וקוראים לו דורון. -נזכרתי בשם של מישהו טוב-
ואם תפוז היה עובד לי, רב הסיכויים שהייתיעכשיו גם נכנסת לפורומים, אבל תפוז איטי משום מה... וזה לא עושה לי טוב.
אני מתגעגעת.
ליותר מידי אנשים.
אני אוהבת יותר מידי אנשים.
אפשר להגיד שנאי גם שחכתי יותר מידי אנשים.
תזכירו לי.
אני צריכה את הזיכרון הזה.
אבל אני זוכרת את המפגש, אני זוכרת הופעות, אני זוכרת שכל פעם שתהיה הופעה באילת אני אראה חבורה של בהמות ואנשים טובים עוברת לידי במרוץ לשורה הראשונה, אני אשמע את הצעקות פאנטיות שלהם, אני אפגוש אנשים מוכרים ואף אחד מהחבירם החדשים שלי לא יידע מה לעזאזל אני עושה ואיך לעזעזאל אני מכירה אותם.
כמו שקרה בעצרת רבין, 4 שעות של אנשים טובים, אנשים שונים, אנשים שאני אוהבת.
אז כן.
שני באה עוד שבועיים, אני מאוד מאוד מתגעגעת.
עדידידידידי גם באה, פזית שלי... אני בכלל אוהבת את הילדה הזאת, הדבר הכי יפה, והכי מושלם שפגשתי זה הרבה זמן.
אני מתגעגעת.
ואני פיספסתי את כל הבהמות, וההומו, ובוטן... הייתה את ההופעה של יום הסטודנט, אני הייתי בקונצרט קטן משלי. אני שונאת לפספס אותם.. אני שונאת... שונאת.
אני רוצה שהם יגיעו עוד פעם לאילת (הופעה של העיר האדומה, 30.7) שאני אוכל לאנוס אותם קצת.. מידי פעם.. זונת חיבוקים שכמותי:] ושום דבר לא יגרום לי לא לחבק את האנשים האלו כל כך חזק עד שהם כמעט ייחנקו למוות.
ובטח יש שגיאות כתיב. אבל מי שמכיר אותי יודע שלא אפכת לי כל כך, וסולח לי:)
עריכה:
ואני חשבתי שמישהו במאת ירצה אותי.
שמישהו באמת יאוהב אותי.
שמישהו יהיה שלי תמיד תמיד.
ואני כל פעם מתאכזבת.
יסמין אמרה שי עצוב.
צלע מאוד מקווה שלא.
צלע לא רוצה ששי יעזוב צלע.
אני אוהבת את שי. אולי יותר מידי -כמו כל ילדה טיפוסית אחרת-
צלע.. את באמת מטומטמת. לגור 15 שנה בחור בדרום באמת שרף לך את השכל שחשבת שמישהו באמת ירצה אותך, שמישהו באמת יהיה שלך.
ונמרוד, כדאי שתכין את הרגל.. כנראה.. כי אתה הולך לבעוט בי. חזק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
את מרגישה כמו בגן עדן
ואז המלה הקטנה הזאת