כמה טוב לראות פתאום חצי ירח

אז כן, אני עצבינת, כן בכיתי.

אף אחד לא ייקח לי את דובי. אף אחד לא יילך ויוציא לי אותה "שעתיים" אף אחד לא יילך ויוציא לי אותה ככה שהיא לא תרצה לצאת יותר.

אף אחד לא ייגע לי בה.

אני שונאת שמתערבים לי בעינינים של הכלבה. אני שונאת את זה.

אני שונאת שאני קמה מהנביחות שלה ואמא מתערבת איתי שצריך להאכיל אותה או לא.

אני שונאת שמיד שאני קמה אמא אומרת לי בשיא הטבעיות :"נועה הוציאה אותה שעתיים". יופי שהיא הוציאה אותה שעתיים. מה אני אמורה לעשות עם המידע הזוועתי הזה?

אני קמתי בשביל להוציא אותה. אני צריכה להוציא אותה. היא הדבר היחיד שחשוב לי בקיבוץ המעפן הזה. אם לא היא אז מה היה לי?

ואני צריכה לשמוע שהיא הוציאה אותה!??! במה זה עוזר לי חוץ מלרצות לפוצץ אותן מכות באותו הרגע?

אני שונאת שנוגעים לי בכלבה. אני שונאת שנוגעים לי בדברים.

אני שונאת שמסדרים לי את הבית. נהניתי מספיק גם בלי זה. תנו לי לישון, להוציא את מיקה ולחבק אותה חזק חזק ותעזבו אותי בשקט. נמאס לי מזה. אני שונאת שפולשים לי לבית.

רק הלכתי להביא את הדיווח עבודה, לכוללת. ונשארתי שמה קצת. זאתי התחילה להתנהג כאילו באמת אכפת לה, 10 דקות לא הייתי שמה, 10 דקות לא הייתי בבית, והיא הולכת ומחפשת אותי בכל הקיבוץ. פאק. מה נסגר איתך? ממתי באמת היה אכפת לך? מה בגלל שנועה פה?! אז יעני אכפת לך? נאמס לי. פשוט נמאס.

אני שונאת את זה.

אני שונאת את הימים האלו, הלוואי שהחודש המעפן הזה יעבור.

אז הייתה אזכרה של סבתא. היה בסדר. לא יותר מידי עצב לא יותר מידי כאב. סתם לעמוד מעל מצבה של סבתא. שממילא לא אהבת.

אבל מה שכן, היה הרבה ריח של זקנים, הרבה רצון להקיא ת'נשמה. כמו שקרה לי היום בבוקר, בבית של סבא. כל מה שרציתי כשציחצחתי שיניים היה להקיא את המים האחרונים ששתיתי. אמא לא הבינה. אבל לא נורא. לא נעים להגיד מול סבא שיש בבית ריח של זקנים שמחליא אותי מוות.

למרות שאני יודעת, גם אני אצטרך להשקות את בעלי בתה לערמונית, כמו שאמא עשתה לאסף. בן ה16  P: . וגם אני אצטרך לקחת תרופות בכמויות כאלו שאף מסומם בחיים לא חשב שהוא יוכל לגנוב דווקא מזקנה בת 80 את מנת הסמים השנתית שלו.

אבל עכשיו, בתקופה הזאת עוד מותר לי לרצות להקיא מהריח הזה, ריח של ריקבון. סעמק.

מחר אני חוזרת ללימודים. כן. נגמר לי החופש חבר'ה. אם אתם רוצים אתם יכולים לבוא ולנחם אותי היום. זה יהיה מאוד מאוד נחמד מצידכם:)

נעה, הבת דודה שלי, באה אלינו בשביל לעבוד, היא חולת נקיון. ניקתה את כל האבק. הרגשתי רע שהיא ניקתה את האבק, כאילו יהא לקחה את בני משפחתי והעלתה אותם על המוקד.

אבל מותר לה. היא חולת נקיון:)

אז... אמ... כן... מה אמרנו?

האזכרה של סבתא. עברו 11 חודשים. אנחנו אשכנזים. סתם ראינו הרבה אנשים מהמשפחה שלא אינו הרבה זמן לזמן קצר של 15 דקות, בהן הקריאו דברים ושמו אבנים על המצבה. תסלחו לי שאין פה שום דבר רגיש. אבל לא אהבתי אותה, לא בחייה ולא במותה. היא גרמה לי לשנוא את הביקורים שלי אצל סבא, היא בכלל לא אמא של אמא שלי, רק החורגת. אני לא צריכה באמת לאהוב אותה. אז אין רגש. אין כלום. אני לא אוהבת אותה.

מעניין באמת, מי יואהב אותי אחרי שאמות, או כשאחיה?

המבטים המוגנבים הקטנים

החיוכים הקטנים האלו, שכאילו נשמרו במיוחד בשבילי.

או... שזאת רק אני?

אז פלורי עזבה. כאילו, מחר בבוקר. כתבתי לה מכתב, ב1 בלילה. בגלל זה לא קמתי בבוקר לעבודה, אלא רק ב8 וחיצ העיינם נפתחו במין כזה של: "אוי מאי גאד, מה השעה?!" ואז אני רואה שהשעה 8 וחצי\: כן, יופי. הייתי אמורה להיות ב7 בבית אריזה ואז ללכת ב9 לאוורוה ליום אחרון בהחלט לחודש הקרוב של מלון!

אבל זה לא יצא ככה. דיי דאגתי למישהו, אבל אנחנו לא כל כך מדברים, אז זה היה פשוט להביט בו ולשאול את עצמך מה לעזאזל קורה לו? אבל כנראה שזזאת רק אני|:

אז אתמול הייתה המסיבת פרידה מפלורי, היה ממש נחמד, הרבה אנשים, הרבה מכות, הרבה צחוקים. ופלורי צוחקת עליי שאני לא מיישרת את הרגליים כשאני הולכת! אני כן אבל!!! אני כן!! כוסאמק|:

בכל מקרה, כנראה שאני אהיה ילדה מוכה אחרי שאני אחזור לאורווה. כי ליז ובר מתכוונים להרביץ לי, לצחוק על איך שאני והלכת ולעטוף אותי בניילון נצמד. הו יופי.

היום יומולדת לישראבלוג. יאי. 5 שנים. כזה מבדר. שאני שנתיים וחצי מתוכם פה. יאי. חחח... זוועת עולם כנראה.

-למי שלא יודע הבלוג הזה קיים מלפני שנה וחצי.-

ראיתי עכשיו ערוץ 2. הייתה שמה תוכינת לאנשים שבאים לאודישנים של כוכב נולד. נדמה לי שאני אסחוב כמה אנשים לאודישנים לעשות קצת צחוקים עליהם. זה יהיה מאוד מאוד מבדר:]

אז.. מי רוצה לבוא איתי?

איזה יום אוטיסטי. יש לי מחזיק מפתחות עם השערות המושי מושלמות של ניקו ופינוקיו. אה... שני אהובים בזנב אחד^_^ יאי.

ילד כמעט מחץ אותי עקב זה שהוא נשען עליי עם כל ה30 קילו שלו, כן, תסלח לי אבל עוד 18 קילו ואתה שוקל כמוני כפרע.

ילד זרק את המושכות של ניקו, עם כל סוס אחר הוא היה מת כבר. הומו.

מיקה פיץ' ברחה לי והתפלשה בבריכה של קדראי (איפה שנזק טבעהXD) אז הלכתי ושטפתי אותה באורווה כי הייתי צריכה כבר ללכת להאכיל. דבורה הזאת, יאו, אני ארביץ לה. עדיין לא הגיע תערובת ואני צריכה להביא להם רק באקיה, לחם ותפוחים. למי יש כסף לזה? אם עד יום ראשון זה לא מגיע אני  קונה את התפוחים על האורווה. שהיא תיסע בהוצאות של המעשים המעפנים שלה.

בכל מקרה...

מחר כנס טולקין! באילת! כן! כולם לבוא! כי זה של דניאל! וחע! אנשים מגניבים וכאלה!:)

רק רצינו להוציא אותם החוצה. לריענון קטן. אבל לא!! מרקו חייב להתחיל להשתולל ולבעוט בי(לפחות לנסות) ולרמוס את דובים קטן יפה שמנמני שלי ואת ניקיטה! כן זה מה שהחמור הטיפש הזה עושה!

ועוד פיסטוק, בכלל, פסיכי, ברמות, התחיל להשתולל אבל במקום לרוץ עם מרקו לקיבוץ הוא נכנס לתוך הפינת חי, ישר לשק תערובת. בגלל זה היה לנו קל לתפוס אותו. אבל הוא כמעט רצח את נופית. רציני. היא לא שיחררה אותו, זאת כזאת טעות להביא למישהו  שאתם לא ידועים מה הוא יעשה להוציא חמורים. היה לה את האינסטינקט הזה של לא לשחרר את החמור כי הוא יפגע בעצמו וכאלה. אבל הוא פגע בה במקום בעצמו. הדבר הכי טוב לעשות כשיש חמור משתולל או סוס זה לשחרר אותו, לא להחזיק אותו בכוח כי ככה הוא יפצע את עצמו יותר.  אבל כמובן, חושיבם על הדברים האלו אחרי שהטעיוות כבר נעשו. למזלנו לא קרה שום דבר.

דיי חסך לנו תעלול אחד. כי נורית גורן מתקשרת מהר לשיקה:" שיקה! יש חמור במכבסה!!"

שיקה לפלורי:" פלורי, יש סיכוי שברח לנו חמור?" (XDDD)

ליז לשיקה:" שיקה יש סיוכי שברח לנו חמור?" (XDD)

כל כך אותו ראש שזה כזה מבדר.

בכל מקרה. למזלנולא יהינו צריכות ללכת כל כך הרבה כי מרקו פשוט חזר הבייתה, אל אמא, אל פיסטוק... אליי^_^

יחי הרפתקאות צלע וחמוריה (ע"ר).

מחר מסיבת פפרידה לפלורי.

היום אספנו בקבוקים, יותר נכון, אמרנו לממלכת הדניס שאנחנו מיוטבתה ולקחנו את הבקבוקים (ההרבה בקבוקים) שהיו שמה.

מצטערים מראשXD

הגדלתי את הכתב, בשביל אסי.

אני מתה.

או שזה הכל מבחינה מטאפורית?

כן. כי כמובן. נשיא אירן כבר השיג לו פצצה אטום וממש בא לו לפוצץ את ישראל.

אז כנראה שעכשיו בתת מודע שלי אני מפוצצת. והרבה חלקיקים של אטום משחקים סביבי פינג פונג. או גם בתוכי, תלוי איך בוחנים את זה.

שזה דיי אופטימי. למרות שממש בא לי לראות איך זאת פצצת אטום, אתם יודעים פטרייה ענקית כזאת מעלייך ואז את רואה מיליוני חלקיקים קטנים וזוהרים בחושך מטיילים סביבך מחפשים איפה להתחבא, כי ממש בא היה להם לשחק מחבואים באותו הרגע. למרות שבטח יש כאלה שמשחקים תופסת טלוויזיה, כל פעם שהתופס בא הם נוחתים על בן אדם וגורמים לו לצעוק תוכנית טלוויזיה אהובה עליו או מפורסם שהוא רוצה שיבקר אותו לפני שהוא ימות.

אה. כן. אבל רב הסיכויים שהם יסתכלו על עם ישראל ויגידו, "היי, פה לא משדרים יותר בלינקי ביל, קלימרו, והזרבובים! אנחנו עפים מפה!!" ויעופו למצריים, ירדן, לבנון, או סוריה, או חזרה לאירן, כי שמה יש בימבה מדובבת לערבית בשידורים חוזרים, בלי הפסקה. כנראה שהתרבות שלנו לא תמצא חן בעיניהם כל כך. לא כיף לשחק תופסת טלווזייה שכל מי שתנחת עליו יצעק " הראל סקעת!" הרי אסור לחזור על אותו שם פעמיים, ככה התופס יכול לתפוס אותך. זה לא נעים להפסיד במשחק כזה.

או שהם דווקא כן יואהבו אותנו. את כל האלימות וכאלה. יגרום להם להיות על סף התרגשות עצומה וכל בן אדם שיפלוט קללה עסיסית, אני כבר רואה חמישים חלקיקים של אטום, כלומר, חמשיים אלף חלקיקים של אטום, עפים עליו ומוצצים את כל הקללות שיש בפיו הערסאוותי. ויש גם את האלה שיותר יימשכו לחלק האלים יותר, האלימות הפיזית, כל בן אדם שירים יד על אישתו, פאף! שישים אלף חלקיקי אטום זוהרים חבושך יעופו עליו ויגרמו לו להכות חזק יותר! וחזק יותר! הרי עוד מעט הוא מת! כי עם כל מכה החלקיקים מתרבים יותרו יותר, ובסופו של דבר החלקיקים שמשחקים תופסת יבואו ישבו עליו והוא יצעק "אבי ביטר!".

או שיש את האלו שממש יואהבו את השקרנים, כן הם ממש אוהבים כאלה. ופה יש להם הרבה טרף. קשה למצוא בישראל  בן אדם שבאמת יגיד לך את כל האמת כל הזמן, כולם מבלפים לפעמים. בכל מקרה. אני כבר רואה את אהוד אולמרט אומר :"החיילים החטופים יגיעו עוד יומיים לישראל!" פאף!!!! טריליון חלקיקים אטומים עפים עליו מקיפים אותו מכל עבר ולא נונתים לו להוציא עוד שקרים מהפה. כי הם יהרגו אותו רק על זה שהוא סיפר שקר כל כך  גדול ב6 מילים קטנות.

וכמובן אלו שמחשקים מחבואים יתחבאו מאחוריו, אף אחד לא ינסה למצוא אותם מתחת לגופה מלאת שקרים ומילים חסרות דופי.

אז. כן. פוסט קצת ציני. אבל אין מה לעשות. את האנשים הצינים החלקיקים לא אוהבים, כי האנשים יהרגו אותם מצחוק.:)