מיומנה של האם העובדת

בשנה הראשונה לשהותי פה בניו-יורק למדתי לתואר שני במשפטים עם התמקדות בדיני מיסוי. באחת ההרצאות הראשונות דיברה המרצה על חשיבות "ערך הזמן של הכסף".

לכסף, כך מסתבר, יש מרכיב זמן שלו ערך כלכלי. כך לדוגמא, יעדיפו רשויות המס לגבות מראש את חבות המס מן האזרח, גם אם בסוף השנה יצטרכו בסיכומו של דבר לתת החזר, מאשר לגבות בסוף השנה את חבות המס המדוייקת. באופן אינטואיטיבי אפשר להבין מדוע. עדיף לרשות להשקיע את הכסף שקיבלה מראש ולהרוויח עליו ריבית מאשר לתת לאזרח להנות מהכסף הזה במהלך השנה. ולכן, סוברים המומחים, לזמן יש ערך מוניטרי.

לאור התיאורה הזו - יש לי רעיון גדול לסטארט אפ: מה אם מישהו היה מוכר עוד שעות ביממה? לא הייתם משלמים כסף עבור, נגיד, עוד שעתיים-שלוש ביום?

ממרומי האידיליה שלי הייתי רוצה להאמין שהייתי מנצלת את הזמן הנוסף שקניתי במיטב כספי לזמן איכות עם עצמי. לא מגיע לי? אחרי כל הנקיונות, הבישולים, הטיפול בילדה, העבודה ופינוק הבעל מגיע גם לי איזה שעה, שעתיים של רגיעה, לא?

לדאבוני, בהכירי את עצמי, אני יודעת שבטח הייתי מנצלת את הזמן הנוסף שקניתי לבצע עוד כמה מטלות...

אה, עזבו, לא שווה את הכסף...