משחק חיה\ דליה ברון
כך קורה בכל יום,
הלאק התייבש,
את הגבות מרטה,
את השיער במי ורדים כבר השרתה.
מהארון שלפה שמלה חדשה
אירחה לה חברה גם שרשרת מוזהבת
תיק, נעליים, שפתון ומראה
מוכנה היא, להיות הכוכבת
האנשים ברחובות חוזרים על שורותיהם
כל אחד סימן היכן עליו לעמוד
בתי הקפה בשדרה מסדרים את תפאורותיהם
משחררים את אור המנורות לרקוד
וברגע שנשמעת אות דלתה הנפתחת
מדלגים הכל למקומות המוגדרים
שולפים עיתון, מזמינים כוס יין
משחקים רגע מחיי ניצבים
רעשי צלחות, צופרים וצעקות
מתלווים כמחזרים לתיפופי נעליה
היא מפלסת את דרכה כעל שטיח אדום
האספלט המזיע מקבל את פניה
כל איש בתורו משרבב מבט אליה
לחזות בפאר שיש בחיים
השחקנית הראשית במשחק חיה
מרעיפה יופי והוד על כל הניצבים
אך בחור אחד נראה לא מכאן
שורות ותפקיד לא קיבל
הוא מתהלך כשחקן במשחק חיו
עליה - אפילו לא הסתכל