אייקון google המחושמל בישר אמש באותות ובמופתים על יום ניקולה טסלה, אותו אייקון גאונות מטורפת שנולד באמצע המאה ה-19, שאת מאה שנות חייו לא מקשטות רק המצאת רשת החשמל המודרנית, נורת הפלורוצנט, ועוד עשרות המצאות היום מצחינות מ- sci fi (העברת אנרגיה על חוטית?), אלא גם האיתור המרהיב ביותר שגאון מטורף, טווסי ככל שיהיה, יכול להתהדר בו: דיוויד בואי גילם את דמותו במותחן הקוסמים Perstige.
ובכן, אותו טסלה, מתמודד במשקל כבד על תואר המדען היישומי הגדול ביותר שחי, מת כיאה לאדם דרמטי ואמוציונאלי מסוגו בחוסר כל ולאחר שנים של שיחות עם יונה לבנה שטען בעקשנות כי מבקרת בחדרון המוטל בו התגורר בניו-יורק.
וכל הלילה לא הבנתי מהו הזבל המנטאלי שממנו עשוי היה חלום בו אני משוטט במעין הפנניג מסויט של חברת החשמל ברידינג, שבגסות גיאוגרפית מבורכת התחברה לקינג ג'ורג' (?!). היו שם חיות בלונים קומתן כבניין, בצבעי ניאון מסנוורי, ומוסיקה אלקטרונית מטרידה. גם כשהתעוררתי לא הפסקתי לשמוע צלילי דליפות חשמל.