אז הקטע של החזרה לא ממש הולך, כי קשה לי להתמיד עם הכתיבה, אבל אני אנסה לפרוק חלק ממה שיש לי על הלב.
איפה להתחיל?
טוב, מכל התקופה ההיא, נשארה למרבה הפלא רק יסמין- שהקשר איתה הוא לסירוגין בלבד.
נתחיל עם זה שאני לא מזהה את עצמי במראה.
עושה דברים הזויים שמעולם לא חשבתי שאני אעשה.
דייט ראשון. מכתב אהבה ראשון. הבחור הראשון שאמר לי שהוא אוהב אותי.
אה, כן. הרסתי את זה. כמובן. כי לא אהבתי אותו בחזרה (אני אוהבת רק אנשים שלא אוהבים אותי בחזרה. זוכרים?)
דייט מהאינטרנט. עם בחור בן 26, כלומר מבוגר ממני כמעט בעשור.
הכימיה במחשב הייתה ענקית. בחיים, אני יש לי כימיה גדולה יותר עם הנסטי שהזמנתי \= וכל מיני חרטות שמציקות.
לפחות הוא היה הוגן איתי.
התאהבות נואשת בזמר מוכשר, שעד לא מזמן פינטזתי שהוא ישיר את השירים שלי.
ואז גיליתי שכל מה שאני כותבת הוא זבל לעומת מה שהוא כותב.
ובנוסף, הוא גם לא שם עליי במיוחד. ומובגר ממני. וכל פעם שאני שומעת אותו, בא לי לבכות. עד שבוע שעבר לא הבנתי למה. פתאום הבנתי שאני אוהבת אותו, והלב הוא זה שמציק.
אה, וחבר שלו. כימיה מטורפת. קצת יותר לגילי. אך, מרפי עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב (מתאכזר אליי) ומחליט למקם אותו בקצה השני של הארץ.
נהדר.
טוב, כמו שאתם רואים חיי האהבה שלי אינם בשיא פריחתם בימים אלה \= ועדיין לא דיברתי על הבחור בן 18 ששבר לי את הלב.
**
מה עוד? בגרויות. טוב, יצא לי לעשות כמה כאלה. ציונים לא רעים בכלל. לא מתלוננת.
נשארו עוד כמה לעשות השנה. אני אעשה אותן.
בבגרות הראשונה שלי ישבתי מול השולחן ואמרתי לעצמי "לעזזאל, בשביל זה למדתי כל כך הרבה?"
נראה לי טיפשי ללמוד 12 שנה בשביל לעשות מבחן שיקבע את העתיד שלך, לפי כמה אתה יכול לקרוא את המיקודית בלי להשתגע. נראה לי מיותר לגמרי. אולי זה רק אני.
**
קצת איבדתי אמון במערכת. העולם משתגע. לא צריכה להיכנס לפוליטיקה של היום, אבל תסכימו איתי שזה הדבר הכי לא הגיוני בעולם שיש לנו נשיא מטריד מינית, שר אוצר גנב, חבר כנסת סוטה, ראש ממשלה מושחט ושר ביטחון שלא יודע אנגלית (וגם לא יודע מה הוא עושה במשרד הביטחון, אבל ממשיך להיות שם...)
**
נכון שנשמע מדכא? חכו, עוד לא שמעתם כלום...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
