באמת שחבל שלא כתבתי פה כל מה שקרה בזמן הזה,

השנה וחצי הכי מעניינות בחיי עד כה.

ואני בטוחה שזה עוד כלום למה שהחיים תכננו בשבילי.

השנתיים האחרונות היו פשוט מטרטרות נפש

לפני כמה שנים לא הייתי יכולה לדמיין שהכל יקרה כמו שהוא קרה

כל ה"בעיות" הקטנות שמעיקות והעיקו עליי גורמות לי בסופו של דבר להרגיש חיה

 אז מה היה בשנתיים האחרונות?

הרבה  אנשים חדשים שהעשירו לי את החיים, הרבה פעמים ראשונות של כל דבר בערך שכולל התאהבות פרידה והתבגרות, קצת צלקות נפשיות והרבה כעס  שישוחרר בסופו של דבר שמלווה בהמון אהבה ונסיון להבין, לראות דברים מזווית אחרת , הרבה התבננות פנימית בניסיון להוציא תובנות על איפה אני עומדת בעולם הזה.

אני חושבת שאני מגיעה לזה.

עכשיו המצב רחוק ממושלם אבל אני יכולה לעמוד בהכל.

עם כל ההחלטות השגויות שקיבלתי , שאני מתחילה לפקפק בקיומן, מה זה החלטות שגויות? הכל קרה כדי שאני אהיה בנקודה הזאת.

"מודה אני לפניך ולך מלך חי וקיים על שהחזרת נשמתי בחמלה ,רבה אמונתך"

הדבר הכי יפה שלקחתי איתי מחצי תהליך הגיור שלי.

תאהבו את החיים.

 שנה טובה :)