אני בקושי מבלה פה

גם כי אין לי ממש הרבה מה להגיד

גם כי אין לי כבר מושג איך לכתוב את כל מה שעובר עליי

וגם כי לא היה לי זמן לנשום.

את רוב החופש ביליתי בעבודה- בסופרלנד (לא דבר מומלץ בכלל)

המון שעות, חום, ילדים, הפסקות קטנות, משכורות מינימום, צעקות, בלאגנים.

אבל עברתי את זה

והדבר הטוב היחידי שיצא לי מזה (חוץ מהכסף) זה כל האנשים החמודים שהכרתי שם 3>

את הימים האחרים של החופש העברתי בלצאת ולהשתכר במועדונים

או סתם לצאת עם חברים פה לשם

במילים אחרות- זה לא היה החופש שרציתי

כל התקוות והכביכול החלומות שהיו לי לא הלכו כצפוי

אבל אין טעם להתלונן, זה עבר ונגמר.

ב25 לאוגוסט התחלתי ללמוד ( כן כן אני ביוהנה ז'בוטינסקי )

פאקינג י''ב

אני פשוט לא מאמינה שזה הגיע

השנה האחרונה שלי

השנה האחרנה לפני שאני מתחילה חיים עצמאיים

אני פשוט לא מאמינה שזה סוףסוף הגיעה

ולמען האמת אני מפחדת מזה

מכל המאמץ שהולך להיות, מהתוצאות שאני הביא, מהדרך שבה אני אלמד דברים

אני מפחדת להיכשל, אני מפחדת לאכזב, אני מפחדת להתאכזב.

אני רוצה שזאת תהיה שנה טובה

אני באמת באמת רוצה שזאת תהיה שנה טובה מכל המובנים

בן אם זה לימודים או אהבה או חברים או שינוי עצמי.

אני רוצה.

אולי אני לא צריכה את זה כ''כ כמו שאני חושבת

אולי אני תמיד עושה רמות סביב כל זה

אבל אני גם יכולה לבד

אני יכולה להיות גם לא תלותית

אני יכולה לבד, אבל אני לא רוצה לבד.

3>

Иди Смело Против Правил

 Не Следуй, А Сам Веди

 Мы Вместе И Мы Решаем

 Кто Сегодня Будет Впереди

אני רוצה לכתוב יותר מזה

 אני רוצה להגיע לרגעים שכואב לי

אני רוצה להגיד כ''כ הרבה

אבל פשוט לא מסוגלת

והפעם זה כי באמת אני לא יכולה

פשוט לא יוצא לי.

שתהיה לכולכם שנה מדהימה

המון המון בהצלחה 3>