אני כ"כ לבד.

מוקפת חברים, משפחה, קרובים... אבל עדיין כ"כ לבד.

תחושת בדידות לא נעימה שכזו.

זו בחירה שלי להיות לבד, אני מתרחקת ומרחיקה.

לפעמים אני חושבת שטוב לי ככה.

אבל ברגע אמת אני מוכיחה לעצמי שבכלל לא טוב להיות ככה.

זה עצוב לי, קשה ומעיק.

אני יכולה לשנות את המצב הזה, הרי הכל תלוי בי.

אבל קשה לי לעשות את הצעד הזה, בשינוי תפיסה.

כולם חושבים שהכל בסדר,

כולם חושבים שהם חברים וידידים קרובים שלי שיודעים עליי ומרגישים עליי הכל וזה ממש לא נכון.

כי עובדה , אין להם מושג שאני בכלל לא מחשיבה אותם כחברים טובים, אני לא משתפת אותם בשום דבר שחשוב לי באמת.

עובדה שאני מרגישה לבד, בודדה..

עובדה שעצוב לי ומעצבן אותי העיניין.

הכל מסכה.

שנה טובה, שמחה ומלאת חברים אמיתיים לכולכם (: