שבוע לבד בבית כשברובו שוכבים במיטה, בוהים לתקרה וקופאים למוות גם עם 3 שכבות בגדים ושמכת פוך יכול להיות חוויה טראומתית. מסתבר שקיבלתי איזה וירוס וריאלי שהחליט לגמור לי את המיץ בכל המובנים האפשריים...
39 חום, חוסר רצון או יכולת לאכול, כאבי ראש מטורפים ופה ושם כמה הזיות מצחיקות (או עצובות).
אבל כמו כל דבר טוב אחר זה נגמר, יחד עם זה גם הגימלים ומחר אני אמור לחזור לכלא 4 רק עם שינוי קטן - יש לנו עוצר יציאות של חודשיים... זאת אומרת יוצאים רק בסופי שבוע (שזה קצת באסה כשסוגרים שבת ל2-3) ולמה? כי הקמצ''ר הומו.
בכל מקרה בימים הראשונים אין הרבה מה לעשות במיטה חוץ מלבהות לכיוון הטלויזיה ולנסות להשתיק את כל המחשבות שמתרוצצות בראש. אבל זה בסדר, אני מרגיש הרבה יותר טוב...
גם מהבחינה הנפשית - והרבה תודה לכל החברים המאגניבים. אני מבטיח להגיע לפאב (שאני כל כך צריך) בפעם הבאה חמוש בבדיחות תורכים מכל הבא ליד.
ואם כבר חברים מאגניבים אז דוד סוף סוף התגייס, עושה 02 בזיקים. אז כן אני גם מבטיח להעביר את הזמן עם הרבה בדיחות על צעירים P:
ביום השני למחלה אני זוכר שלא הצלחתי להירדם בלילה, החום כל הזמן עלה לי דרסטית ונפל בצורה דרסטית עוד יותר מה שגרם לי לשחות בזיעה של עצמי, בלי יותר מדי חשק או יכולת לקום. כשהחום עולה ויורד ואני שקוע במצב דפוק לחלוטין אני בוהה לכיוון הטלויזיה שדולקת ברקע על אגו טוטאל ששידר כרגיל ארועי UFC, הסרטים שאכלתי באותו הלילה היו הזוים בצורה שקשה לי לתאר. משום מה הייתי בטוח שאני מנהל איזה פונדק בימי הביניים וכל הארועי קרבות קורים אצלי על איזה זירת עץ והתווכחתי עם כל מני דמויות מוזרות לגבי כל מני נושאים כספיים וקרבות ומקום וזה פשוט נהיה מפחיד מרגע לרגע. בסופו של דבר איכשהו נרדמתי סופית לקראת ה4-5 בבוקר.
ביום שלישי כבר הרגשתי הרבה יותר טוב, נפגשתי עם טוטי "תעשה לי ילד בחניה ברוורס" שעבר טסט - והרבה מזל טוב לו!, יוסי משה האגדי, חאז ובלי קשר גם עם רעות. הפגישה התקיימה בבצפר שלנו לשעבר, הלכנו לקחת את תעודות הבגרות וסתם היסתובבנו לחפש מורים בבצפר. (גילוי עצוב - איציק פלג פרש! לאאאא!(()*&@אאא) ולאחר מכן טחנו בגט של אמיר, כמיטב המסורת לשעבר. אחח איזה נוסטלגיות המקום הזה העלה בנו... כל כך הרבה זכרונות. לא מאמין שאני מתגעגע לכל זה, אחרי החרא בצבא אני מוכן לחזור לבצפר בלי לחשוב בכלל.
בכל אופן התעודה עצמה אחלה, ממוצע יבש 86.3, ממוצע עם בונוסים וכו' לפי אוניברסיטת תל אביב 100.14. בסך הכל אני מרוצה בעיקר כי אני ממש לא הייתי בנאדם חרשן, נזכרתי ללמוד רק לפני הבגרויות ואני לא מתלונן.
בימים האחרונים הספקתי להשלים הרבה מוזיקה, מהרגע שהפסקתי להרגיש כאילו גמדים קודחים בי עם פטיש אויר מתוך המח התחלתי לחרוש אלבומים. אני בהצתה מאוחרת הבנתי שPainkiller זה אחד האלבומים הכי טובים שיש להבי מטאל להציע, קלאסיקה מטורפת.
סיימתי את חווית הגיימינג האולטמטיבית בThe Witcher, ועכשיו חיי אינם שלמים יותר. לעזאזל עם זה... לא יצא משחק תפקידים טוב כל כך מאז BG2. וכנראה שלא יצא גם בזמן הקרוב.
אז זהו, מחר חוזרים לשגרה... שגרה. שונא את זה. לילה טוב אנשים...
וארגממ אני צריך את זה, כל כך, עבר הרבה יותר מדי זמן... וזה רק נהיה גרוע יותר משבוע לשבוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
