חולה אני כבר לא. לפחות לא מההיבט הפיזי... שזה נחמד. אתמול סוף סוף יצאתי וראיתי אנשים. הלכנו כרגיל לאוראנוס - אני, דולב, יעקוב, בני, יוסי משה האגדי וטוטי עם חברתו החדשה ליז.
נתחיל מלהגיד המון מזל טוב ובהצלחה לזוג הטרי! (כן כל פוסט מאחלים מזל טוב חדש לטוטי, בסוף זאת תהיה מסורת).
כמובן הרבה בירה, מעורב מטוגנים ואנשים טובים זה המתכון לערב שישי מוצלח שנגמר עם נרגילה והרדמות קבוצתית מול הקרנה נוספת של 300 בבית של יעקוב.
החסרנו את דוד שסגר שבת ראשונה בצבא, ובני שלא הפסיק להתלונן על איכות הבירה והצפיפות של המקום ובקיצור היה בני טיפוסי לא חיפר על האבדה.
שלא תטעו אני אוהב את הבנאדם אבל נה, אני צריך את הנוכחות של השמן או שזה לא "זה" :P
כשעומדים לחזור לכנראה שבועיים רצופים בצבא, או אחרי יותר מדי זמן של ניתוק מכולם מבינים כמה החברים הטובים חשובים לך. המפגשים האלה הם מפלט השפיות האחרון שלי.
אחרי כל הבולשיט בצבא, הסגר יציאות. החוסר הצלחה בכל מני דברים קטנים... סתם לשבת על בירה ולצחוק על חניות ותורכים (כי לא נפסיק לצחוק על מקרה נשיכת-הזין של יעקוב בתורכיה פחות או יותר אף פעם) עושים לי טוב.
אה וגם בדיחות צ'אק נוריס עושות לי טוב. באמת. כי צ'אק נוריס > היקום - וזאת עובדה מדעית. (צ'אק נוריס שיחק רולטה רוסית עם מחסנית מלאה - וניצח).
בכל מקרה ראיתם את הכתבה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות על כלא 4? הצחיק אותי לקרוא. כי הרוב שם בולשיט מנופח, מי שמגיע לאגף הוא לא תמים. ותאמינו לי שלא לקום בבוקר עם כל הבלאגן שהולך בהשקמות זה נורא קשה וקורה רק בכוונה ולרוב גם מלווה בפוזות ואיומים על מפקדים.
בכל מקרה בגלל הכתבה הזאת אני הולך לראות את הבית הרבה פחות מהרצוי בתקופה הקרובה, ככה זה כשהמפקד בסיס דואג לתחת שלו... כולם נדפקים מזה.
מחר צריך להגיע ב2 לבסיס, סגר יציאות, סוגר שבת. אם אני לא מקבל אפטר אחרי השבת\לפני השבת אז שבועיים סגורים. תכלס אני כבר לא רגיל לזה ואין לי כח לזה.
זה מרגיש כמו להיות כלוא רק יותר גרוע אני גם צריך לעבוד ולתפקד... מעדיף כבר לשבת מאחורי סורגים. בטח אני אברח בימים שאין לי בהם משמרות הבייתה, תכלס מי כבר ידע?
נמאס לי מהתחושה המציקה הזאת. ידוע מה חסר לי... אבל אין כלום. בצורה מטורפת... בלי מטרות בלי אופציות זה רק גרוע יותר. עכשיו אני מסתכל אחורה וחושב "וואו איך ויתרתי עליה?" ורוצה לבעוט בעצמי.
שומדבר בקטע הזה לא מסתדר לי, כבר איזה שנתיים. שנתיים יותר מדי.
בכל אופן שבוע\שבועיים טוב\ים אנשים. מקווה שיהיה לכם טוב יותר ממני בתקופת זמן הזאת... תנו בראש!
נ.ב: הדבר האחרון שיצא מהפוטושופ שלי. אות החונה המצטיין של טוטי =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
