לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בסוף הכל מסתדר !


בלי נושא מוגדר, בלי אופטימיות ופסימיות. תמיד כשצריך את חוק מרפי, הוא לא פועל. ובעיקר, לא משנה מה, בסוף הכל מסתדר. באמת. ואם לא הכל הסתדר, אז סימן שהסוף עדיין לא הגיע.
Avatarכינוי: 

בן: 53





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

שן


לנגה מתנדנדת השן כבר די הרבה זמן. היא חיכתה בזמן שלחברות אחרות שלה התנדנדו שיניים, חיכתה וחיכתה עד שלבסוף גם אצלה שן אחת התחילה להתנדנד. ההתרגשות היתה גדולה, אבל עבר יום, עברו יומיים והשן אמנם מתנדנדת, אבל לא רוצה לזוז.
היום כשבאתי לאסוף אותה מהגן היא רצה לקראתי בהתרגשות גדולה. "אבא, תראה!" השן ניצבה לה באלכסון בתוך הפה. היא עדיין לא נפלה, כאילו חיכתה לי.
"עד הערב בצחצוח השן תיפול" אמרה המטפלת בגן. "אל תשכחו לקנות לה מתנה!" צעקה לעברי בעת שהתחלו להתרחק במעלה המדרגות.

אני יודע.

נגה מתכננת על המתנה הזו כבר בערך שנה. זה לא שהיא מצפה להרבה, אבל עצם זה שהשן שלה שווה משהו גורם לה להתרגשות פנימית. חוץ מזה זה סימן לכך שהיא גדולה וכמו שאר הילדים, גם לה מתחלפות השיניים.

היא מנסה לפענח את סוד המתנות. האם זו פיית השיניים, כפי שאומרים כמה סיפורים? או שמא הפיה לילי? היא גם בודקת אותנו: "תגידו, אני יודעת שאין פיות ובעצם ההורים קונים את המתנות לילדים ושמים להם מתחת לכרית. נכון?"
היא יודעת, אבל מעדיפה להשאיר לעצמה גם ניחוחות של פיות.

בעוד אנחנו עולים במדרגות נגה פתאום צועקת "השן נפלה!"

אנחנו מתחילים לחפש את השן שנעלמה. חייבים למצוא אותה, אחרת איך נגה תקבל מתנה? אחרי כמה דקות נגה מאתרת את השן על אחת המדרגות ורצה חזרה לגן להראות. כל הדרך הביתה היא מציגה בגאווה את השן שנפלה ואת הרווח החדש בפה לכל ההורים שבאים לאסוף את ילדיהם.

בהמשך הדרך היא מתלבטת: האם כדאי להמיר את השן במתנה או שמא עדיף לשמור את השן כדי שתהיה לה "שן משאלות". דילמה קשה. מאוחר יותר בארוחת הערב אני רומז לה שיכול להיות שמספיק לשים את השן מתחת לכרית כדי לקבל מתנה ואולי אפילו השן תישאר גם היא שם. היא נראית מרוצה מהסידור.

נירית מארגנת לנגה קופסה מיוחדת שבה היא יכולה להניח את השן. קופסה קטנה שתשמור על השן מתחת לכרית. בערב נירית נוסעת לקנות מתנה בעוד אני משכיב את הילדים. תומר נרדם אבל נגה עוד לא.
היא קמה ובאה אלי לסלון. היא דואגת. "אבא, תתקשר לאמא ואם היא במקרה בדרך הביתה תזכיר לה להכנס לאיזו חנות ולקנות איזו מתנה... אתה יודע, בעניין השן".
אני מרגיע אותה ושולח אותה למיטה שוב. נירית מתקשרת להתיעץ איזו מתנה עדיף לקנות ונגה שומעת את הצלצול ורצה להזכיר לי להזכיר לנירית.... בעניין השן.
"ואבא, עוד שאלה קטנה: אם אני ישנה על הכרית, איך המתנה נכנסת לשם?"

"קסם", אני אומר.
פירורים של קסם.



מחר בבוקר נגה תקום ותציץ מתחת לכר.

***

מחר יש לי יום עמוס. יום הולדת שאני לא אספיק להנות ממנו כמו שצריך + עומס עבודה מהבוקר עד הערב. מחר הוא גם היום שבו כנראה יובא להצבעה החוק האיום שאמור להקים מאגר ביומטרי בישראל. המאגר הזה עוד יהיה בכיה לדורות. הוא פתרון רע, מסואב, מסוכן ויקר לבעיה שאפשר לפתור בקלות באמצעים אחרים, טובים וזולים בהרבה.
אני לא מאחל לנו שהחוק הזה, שמוסבר בצורה שקרית לציבור, יעבור.
נכתב על ידי , 18/10/2009 22:23   בקטגוריות ., #no2bio, נגה, משפחה, תמונות, תומר  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של debbie usa ב-18/4/2010 08:20



413,408
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלירם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלירם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)