אמא שלי משגיחה על נגה בשעות הצהריים. היא משחקת איתה, מאכילה אותה וגם לוקחת אותה לגינה השכונתית. גם אני וגם נירית, וגם אבא שלי לוקחים את נגה לגינה, אבל אתמול זו היתה אמא שלי.
נגה אוהבת מאד להתנדנד על הנדנדות. היא שרה "נד-נד" גם כשהיא על הנדנדה וגם כשהיא רוצה לרמוז לנו שניקח אותה לגינה. היא גם מאד אוהבת להתגלש, במיוחד במגלשה הסיבובית, ולזחול בצינור המתכת המחורר שמחבר בין שני עמודי מגלשות.
היום אמא שלי סיפרה לי מה קרה אתמול כשהן הלכו אל הגינה.
בדרך כלל לוקחים את נגה בעגלה, עם בקבוק מים, ביסקוויטים או בננה, ואיזה צעצוע. אתמול הן לקחו את אחת הבובות של נגה.
נגה היתה עייפה. אחרי שהיא התנדנדה זמן מה, היא נרדמה על הנדנדה. אבל כשאמא שלי ניסתה להרים אותה, היא התעוררה והתחילה לבכות. בסוף אמא שלי שכנעה אותה לשבת על הספסל. נגה יושבת מאד יפה על הספסל. נחה, מביטה על הילדים שמשחקים, על ציפורים, חתולים, מצביעה ואומרת. היא גם ביקשה שהבובה תשב גם על הספסל (היא מצביעה ואומרת "בובה").
אחרי זמן מה, אמא שלי החליטה ללכת, שהרי הילדה עייפה. שמה את נגה בעגלה, לקחה את הבובה והניחה אותה מעל העגלה והתחילה ללכת חזרה הביתה.
פתאום נגה התחילה לצעוק "ספסל!", אמא שלי לא הבינה. נגה התעקשה והתחילה גם לבכות "ספסל, ספסל". טוב, אמא שלי עצרה ליד ספסל בדרך, והוציאה את נגה מהעגלה. אבל נגה לא נרגעה. היא בוכה, ממררת, ואומרת "ספסל" למרות שהיא יושבת על הספסל. אמא שלי הבינה שהיא מתכוונת לספסל הקודם שהן ישבו עליו. טוב, נו, הילדה כל כך רוצה...
הן חזרו לגינה, נגה ראתה את הספסל ורק בכתה עוד יותר. בשלב הזה אמא שלי הבינה שנגה לא ראתה שהיא לקחה איתה את הבובה, וחשבה שהבובה נשארה לבד על הספסל. היא עוד יותר בכתה כשהיא חשבה שהבובה כבר איננה.
אמא שלי מיד הוציאה את הבובה והראתה לנגה, ורק אז היא נרגעה.
היום שמעתי את הסיפור והייתי חייב לתעד אותו כדי לזכור אותו.
ורק עוד משהו קטן, נגה התמכרה לגמרי למחשב. יש לנו "קומפי". יש בתוכנה פילה שעושה "אפצ'י" כשלוחצים על כפתור הפילה. נגה מושכת אותנו למחשב כשהיא אומרת "אפצ'י!" ומתכוונת "יאללה, תפעילו כבר את המחשב שלי".
היא גם התחילה לגמרי להתשמש במלים "כן" ו"לא":
- נגה, רוצה אפצ'י?
- כן !
איך אפשר לסרב?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
