לפני שנים הלכתי לראות בקולנוע תל אביבי את הסרט "הכוכב הכחול". הסרט רץ מפה לאוזן, והיה אמור להיות משהו שונה ומיוחד. אכן סרט מקסים ומוזר.
חוץ מהצפיה בסרט, זכור לי שישב בשורה שלי גם אהוד מנור שנפטר הלילה.
לא אמרתי לו כלום, אני לא אוהב להפריע לאנשים. גם לא הסתכלתי עליו כל הזמן. אבל התרגשתי. הוא באמת אדם גדול לדעתי, והיכולת לראות אותו שלא דרך הטלויזיה בשיתוף עם כל העולם אלא בדרך ישירה נותנת סוג של סיפוק.
אין ספק שכמו אצל הרבה אנשים, אהוד מנור הוא הכותב שהצליח הכי טוב ליצור אצלי הזדהות בשירים שלו. גם אם לא גדלתי בבנימינה, עדיין עולה בי טעם של ריבה מתות גינה. וגם אני ראיתי ברוש, והתמוגגתי נוכח אגדה יפנית.
לא מזמן התפעלתי מהתרגום של אהוד מנור למחזמר "שיקגו". תרגום מופלא, כדרכו. בהפסקה שמתי לב לעובדה שבניגוד להרבה תרגומים אחרים, המחזמר זרם בטבעיות בלי ששמתי לב לכך שהוא בעברית ולא בשפת המקור. וזה הרי כל כך קשה לביצוע. אם מאיר אריאל היה להטוטן מלים בשיריו, אהוד מנור ברא יצירות בטבעיות.
קשה לבחור שיר שלו שהכי אהבתי, אבל אני חושב שחלומות שמורים תמיד יגרום לי לעצור ולהקשיב. בכלל שיתוף הפעולה בינו לבין מתי כספי הוא משהו מיוחד במינו.
אני חושב גם שחלק גדול מההערכה הענקית שיש אליו כיוצר נובעת מכך שמספיק להסתכל עליו כדי להבין כמה הוא היה אדם טוב מיסודו. כזה שלמרות הישגיו לא רואה בעצמו מישהו מיוחד. אין הרבה כאלה.
יהי זכרו ברוך.
נ.ב. קיבלתי פעם אימייל שטען שברגע שאתם מרגישים כאבים בחזה, ויש חשש להתקף לב, צריך להתחיל להשתעל בכח מדי כמה שניות עד שמגיע האמבולנס. השיעול ממריץ את הלב.
איתי ציין בתגובות שזה ממש לא מומלץ למי שלא יודע מה שהוא עושה, ויכול להחמיר התקף לב. אז נא לא לנסות בכלל את העניין הזה.
חלומות שמורים
מילים: אהוד מנור
לחן: מתי כספי
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות
עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.
ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה
ושוב את חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
