| |
בסוף הכל מסתדר !
בלי נושא מוגדר, בלי אופטימיות ופסימיות. תמיד כשצריך את חוק מרפי, הוא לא פועל. ובעיקר, לא משנה מה, בסוף הכל מסתדר. באמת.
ואם לא הכל הסתדר, אז סימן שהסוף עדיין לא הגיע.
|
| 10/2003
 סן מרינו - ארץ עיר
לכו לאמצע איטליה,
קצת ימינה
טיפה'לה למעלה
זהו, שם. רואים את הנקודה?
זו סן מרינו. מדינה קטנטנה מוקפת אויבים איטלקים.
סן מרינו היא בעצם עיר בראש הר לא גדול, שהחליטו שהם מדינה, ואף אחד לא ניסה לכבוש אותם עדיין.
מתוקף היותם מדינה, יש להם דגל משלהם, מטבע משלהם (מאד דומה ללירטות האיטלקיות, במקרה), וסגנון משלהם.
גם קבוצת כדורגל משלהם, דרך אגב, שמעולם לא ניצחה משחק בין-לאומי. לא פלא.
המדינה הזו מתקיימת כמעט אך ורק מתיירות. זה הולך ככה.
מגיעים, עוברים את הגבול בלי לשים לב, ומגיעים ללשכת התיירות. שם אומרים לכם: אתם רואים את ההר? תעלו.
יש הר אחד. עולים עליו. אפשר ברגל, ואפשר ברכבל.
עדיף ברכבל, זה תלול. מאד.
למעלה, יש עיר עתיקה, ומבצר מדהים. גם אחלה נוף. היה קצת מושלג כשהייתי, בזמנו, וזה בהחלט הוסיף נופך לעיר.
יש שם גם המון חנויות לתיירים, קניתי שתי חרבות עם מתלה (בכלל, יש לי אוסף חרבות קטן מכל מיני מדינות), וצילמנו המון.
בדרך חזרה, איחרנו את הרכבל היורד האחרון.
ירדנו את חצי ההר עד למכונית ברגל. שעה וחצי.
אמנם עברנו בסמטאות מקסימות בדרך, אבל הן נגמרו מהר מאד, ומה שנשאר היה רק שביל.
והרגשה נפלאה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
