בסוף הכל מסתדר !

כרגיל, אני מזכיר שאני משתתף בתחרות. פרטים פה, וכאן ניתן להצביע פעם ביום.

***

היום עברתי ועניתי קצת על מבול התגובות שהיו פה מסוף השבוע. מלבד כל הויכוחים, היו כמה בקשות של קוראים קבועים שלי לחזור ולשמוע מה קורה עם נגה.

התלבטתי קצת, הרי מיד יהיה מי שיגיד שאני מנסה לסחוט סימפטיה או משהו, אבל הבלוג שלי מתעד את הרגעים הקטנים בחיים של נגה עוד מלפני שהיא נולדה, ואני לא אפסיק בגלל התחרות. מי שרוצה, מוזמן להסתכל בקישורים מצד שמאל ולהנות. מי שיעז לקלל בתגובות לפוסט הזה (וכבר עשו משהו כזה), שירקב בגהינום. אם יש לכם ביקורת כללית עלי, בשמחה. אבל אם אתם רוצים לקלל, תגיבו בפוסט הקודם או בזה שלפניו בבקשה. אני עונה על כל הביקורות.

***

בשבת בבוקר נגה התעוררה מוקדם, שתתה בקבוק חלב, כרגיל (זה או בקבוק חלב, או שוקו בבוקר, ובערב היא שותה חלב). ה"חלב" הוא בעצם מטרנה, אבל היא אומרת במחובר "בקבוקחלב!" וזה נדבק.

אחרי שהיא התעוררה לגמרי, היא חיפשה מתחת למיטה את הסנדלים שלי והביאה לי אותם. היא ממש הכריחה אותי ללבוש אותם. אחר כך היא עשתה את אותו הדבר לנירית. אז היא ביקשה "סנדלים ים!".

יש לה זוג סנדלים שקופים שקנינו בזמנו. הם מוגדרים כסנדלי ים עכשיו. הילדה מאד מאד רוצה ללכת לים. שלא נלך?

לקחנו את הפקלאות ונסענו לים.

בים נגה יושבת על שפת המים ומשחקת בחול. מעבירה את האצבעות בחול ועורמת בוץ על כף הרגל הקטנה שלה. חפרנו לה בור קטן ושפכנו מים פנימה, היא מיד הכניסה את הרגלים כדי לשכשך.

יש לה גלגל ים, אבל כשניסיתי להכנס אתה למים קצת יותר עמוקים היא התחילה לבכות. מפחדת עדיין. רוצה לחוף ולאמא. חזרנו שני מטרים חזרה לקו החוף והחיוך חזר אל הפנים שלה.

אני מוצא פתאום את נגה יושבת וממיינת צדפים. לקחתי אותה לנירית שהביאה פירות, כנהוג כשהולכים לים. פירות של קיץ - שזיפים עסיסיים שנוזלים על הסנטר (לא נורא, שוטפים את הפנים בים). נגה גם קיבלה קרטיב דובדבן בשמחה רבה.

לקראת הצהריים הגלים מתקרבים לדברים שלנו ומאיימים להרטיב אותם. נגה כבר רוצה ללכת הביתה, היא עייפה וצריכה לישון.

***

השיער של נגה מתארך. במעון עשו לה השבוע קוקו מזרקה קטן כזה כדי שהשיער לא יכנס לה לעיניים ויפריע כשהיא אוכלת. נדלקנו על הרעיון. עכשיו אנחנו עושים לה קוקו באופן קבוע. אני אשים תמונה בהזדמנות.

***

בבוקר כשהיא קמה ולפעמים בערב, לפני השינה, נגה עושה לי ספירת מלאי לפּנים: אף, פה, עיניים (מצביעה על כל דבר), אזניים, לחיים, גבות, סנטר, נחיריים (נוגעת בעדינות בשני הנחיריים שלי, זה תמיד נורא מצחיק). מין חזרה כזו, אימון, להראות שהיא יודעת וזוכרת נכון. אני מלמד אותה על עפעפיים וריסים, אבל זה מבלבל.

זה בסדר, יש לה עוד זמן.