בסוף הכל מסתדר !

אחד הסרטים הכי טובים שנעשו בארץ אי פעם נקרא "מבצע סבתא". אני בטוח שרובכם ראיתי אותו, הוא שודר בטלויזיה כמה פעמים (הופק באותה מסגרת עם "מלכה לב אדום" הנהדר) והוא מצחיק ושנון בטירוף.

לא הפכתי להיות בלוג ביקורת פתאום, פשוט נזכרתי בציטוט מתוך מבצע סבתא: "100 מטר יש רק דרך אחת לשחות. אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר...".

אז אני עדיין בתחרות, אני מזכיר שאפשר להצביע לי כאן, והנה הסבר למצביעים בפעם הראשונה. תודה.

***

אבל נמשיך בטלויזיה. כמה מלים על כוכב נולד 3. אחרי הפיאסקו (הטכני) של גמר כוכב נולד 2, והנסיונות להטיית תוצאות בסיבוב התחרות האחרון שגרמו לדחיית ההכרזה על המנצח, נפל אצלם האסימון. הכסף הקטן שהם מרויחים מ SMS לא שווה את הכסף הגדול שהם מפסידים עקב הירידה באמינות שלהם. הרעיון לאפשר לכל אחד להצביע 250 פעמים הוא לא רעיון טוב לתכנית שמתימרת לסנן מועמדים על פי *איכות* בלבד.

אתמול הם ניסו לשקם את התדמית שלהם, ושינו את כללי המשחק. כשדבר כזה קורה, מישהו תמיד עדיין מנסה לשחק לפי כללי המשחק הקודמים, ומישהו תמיד מוצא את הדרך להשתמש בכללים החדשים לטובתו. הסתגלות זה דבר טוב בחיים.

תחרות טובה היא כזו שעל פי הכללים שלה, אין שום אפשרות חוקית (על פי כללי התחרות) לזכות בה בלי קשר למטרה המוצהרת של התחרות (למצוא את הזמר המוכשר ביותר, למשל). לאפשר 250 הצבעות לאדם כחלק מהכללים, זה לא רעיון טוב. הגבלה להצבעה אחת לאדם מקטינה את היכולת (למהמרים למשל) להתערב בתוצאות, ומכריחה את המועמדים להתרכז בשירה (ובמראה החיצוני שלהם, אם להכיר באמת.)

 

לפני שמישהו ינסה לעשות את ההקבלה לתחרות שאני משתתף בה, ולהבין אם זה אומר משהו עלי, על המתחרה או על התחרות, אני כבר רוצה להבהיר שכל מה שאמרתי קודם לא רלוונטי לתחרות הפופולאיות של הבלוגים, ולו מפני שהיא מחפשת בלוג פופולארי בלבד. בסיום התחרות אולי אכתוב כמה מלים על הדרך שבה התחריתי (למשל לכתוב פוסט בכל יום). אבל עכשיו זה רק יביא לטעות מיותרות. באמת שמעניין אותי גם להבין את הדינמיקה מאחורי הקלעים של כוכב נולד. (ואפילו כתבתי פוסט אחרי גמר כוכב נולד 2 שעורר דיונים רבים).

 

לא מזמן היתה הצבעה על המדינה שתארח את האולימפיאדה ב 2012. אנגליה זכתה, ואז היה פיגוע בלונדון והחגיגות היו קצרות מאד. אבל מעניין שאנגליה זכתה בגלל *שיטת ההצבעה* (ואולי בזכותה?). בניגוד להתמודדות פתוחה בין כמה מועמדות (ארבע המועמדות העיקריות היו ניו-יורק, מדריד, פריז ולונדון) היו פה סבבים של הצבעות, כשכל פעם נופתה עיר.

אם היתה רק הצבעה אחת בין הערים, סביר להניח שפריז היתה מנצחת. הקולות היו מתחלקים ביו הערים, ולפריז היה את מספר הקולות הרב ביותר. כאשר ניו-יורק הודחה מהמרוץ, סביר להניח שהמצביעים שתמכו בניו-יורק עברו לתמוך בלונדון. תומכי מדריד התחלקו בין פריז ללונדון (הכל ניחושים שלי, כמובן) והמאבק הוכרע.

המסקנה שצריך ללמוד היא לא איזו שיטת הצבעה "יותר טובה". יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה. המסקנה היא שכללי התחרות חשובים לניצחון לא פחות מכשרון המועמדים. הנה דוגמאות:

- בתחרות מלכת היופי, צריך להיות יפה. אבל חשוב גם לא לשחרר פליטות פה. זה חלק מהמשחק.

- בבחירת מנהיג מפלגת העבודה, לא חייבים להגיע במקום הראשון, אלא מספיק גם המקום השני כדי להעפיל לסיבוב הבא. לכן כדאי לשמור על יחסים טובים עם המועמדים שמפגרים אחריך, כדי שבסיבוב הבא הם יתמכו בך. שמעון פרס מבין את זה היטב, והוא שומר על ארשת מכובדת. שאר המתמודדים שם לא כל כך מבינים את העקרון הזה.

***

בינתיים, בעוד כוכב נולד 3 מלקקים את הפצעים ומנסים לתקן את דרכיהם (קוראים לזה Damage Control), בסוף התכנית אתמול שני מתמודדים מתוך תשעה נופו מהתחרות. שלומי סבן, אחד המתמודדים, התעלף מול המצלמה בדיוק בסיום התכנית. שאר המתמודדים מיד רצו לעזור לשלומי, הקהל נבהל והתחילו קצת צעקות. ריחמתי על צביקה הדר באותם הרגעים. היתה לו פחות מדקה לסיום התכנית והוא מחויב להקריא הודעות מנהלתיות לפני שהתכנית תסתיים. ברקע רצים אנשים, והוא מדבר על התכנית הבאה בזמן שאני בטוח שבאוזן צועקים לו מהבקרה להמשיך ולדבר כאילו לא קרה כלום.

לקח לצביקה כמה שניות להבין שהאנשים בבקרה עושים טעות, והוא הזכיר בכמה מלים את הדרמה והראה שהוא בן-אדם, וטוב שכך. אחר-כך הוא עלה לשידור בהפסקת הפרסומות של התכנית הבאה והרגיע שהכל בסדר.

(למען האמת, גם אם חס וחלילה היה אכן קורה משהו נורא באולפן, לא היתה לו ברירה אלא לעשות את אותו הדבר, אבל למרבה המזל נראה שאכן הכל בסדר.)

***

ומותר ורצוי להיות קצת נודניק לפעמים. תצביעו בבקשה. :-)