בסוף הכל מסתדר !

הלכתי היום לראות את משחק הכדורגל של נבחרת ישראל.

פעמיים בחיי הייתי במשחק כדורגל, הפעם הראשונה היתה כשהייתי בכיתה ד'. לשנה אחת גרתי עם משפחתי בבאר שבע, וזו היתה השנה. קשה לגור בבאר שבע מבלי ללכת ולראות משחק כדורגל, כך שיצא שהלכתי למשחק אחד. היה מייגע.
אני זוכר שעברתי בין היציעים וכמעט הקפתי את כל המגרש. המשחק נגמר 2:1 (אני לא זוכר מי שיחק נגד באר-שבע, וזה לא ממש משנה). ראיתי רק שער אחד מהשלושה. וזהו. אצטדיון מלוכלך, טריבונות, גרעינים.

את המשחק השני ראיתי כשהיתי בתיכון. היה איתי בכיתה בחור בשם סימי שהיה אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, והצטרפתי אליו למשחק גמר גביע שבו השתתפה גם בית"ר (זה היה ב 1986 או 1987, וזה היה הגביע הראשון של בית"ר לדעתי. אם מישהו מבין בכדורגל, שיספר לי נגד מי הם שיחקו). היה דווקא לא רע, אם כי היו שם אותן הטריבונות ואותם הגרעינים (פשוט לבשנו צהוב).

זה היה לפני כ 18 שנים. וואו, זה באמת המון זמן. היום הלכתי בפעם השלישית. ישראל שיחקה נגד איי פארו, רצינו 7:0 יצא 2:1.
חבר דאג לכרטיסים, וקפצתי על ההזדמנות. אני גר מרחק הליכה מהאצטדיון, כך שהלכתי אל המגרש, המון אנשים שמחים היו בחוץ. אני חושב שלמשחקי הנבחרת באים האנשים שמחפשים להנות מכדורגל. הרבה בנות היו שם, בעיקר צעירות. הן עוד יגדלו ויביאו את כל המשפחה. המון שוטרים ומאבטחים הופכים סיטואציה עם פוטנציאל בעייתי לחוויה בטוחה. בלי דחיפות, ובלי רוע.
פיצוחים היו, המון. לא רק גרעינים. כסאות הפלסטיק נוחים וכיפים, ובסך הכל היה כיף. ניצחנו, אבל את זה אתם כבר יודעים. התאכזבנו מההחמצות, השתתפנו בדיונים ערים עם האוהדים שמסביב (צריך להוציא את ההוא), התפעלנו מבניון (פשוט שחקן שכיף לצפות בו) ועמדנו על הרגלים (על הכסאות) במשך כל המשחק.

עדכון: הנה משהו שמצאתי: איך ישראל יכולה לזכות בגביע המונדיאל.

***

צפיתי שהמשחק החדש בבלוגים הידוע בכינויו "המקל" (או "השרביט") יגיע גם אלי. עומר, ילד מוכשר, הוא האשם. אני אמור לספר 3 דברים שלא ידעתם עלי, ולהעביר ל 3 אנשים אחרים את "המקל".
אני חושב שכל פוסט שלי מספר לכם דברים שלא ידעתם עלי, לכו ותקראו פוסטים מהארכיון אם אתם באמת סקרנים.
אני גם מתעב מכתבי שרשרת. אני לא מתכוון להעביר את המטלה הזו לאף אחד שלא רוצה בה. אני דוגמה חייה לאדם שלא מעביר אף מכתב שרשרת, אף פעם, וקיבלתי המון, עם המון איומים, ואף אחד מהם לא התממש, להיפך.
לא העברתי מכתבים ובכל זאת זכיתי ב 1000 שקלים.
לא העברתי מכתבים ואני לא מתבייש להגיד שבכלל לא רע לי בחיים.
ואתם מוזמנים להוסיף אותי בתור דוגמה הפוכה לכל מכתב שרשרת שנתקלתם בו, בלי להעביר אותו. (פשוט תחזירו אותו חזרה למי ששלח לכם. אפשר להשתמש בנוסח הזה: "מצטער, אבל אלירם לא מעביר מכתבי שרשרת, ושום דבר רע לא קרה לו, אז פשוט תקפוץ לי")

עדכון: לא להתרגז, זה אכן משחק חביב במקור, אני פשוט בוחר שלא להשתתף בו.

***

באחת התגובות לפוסט הקודם "הוזמנתי" לבלוג החדש שאמור לטפל בבעיות נוער הקשורות במין. למרות שקיים סיכוי שזהו בלוג פיקטיבי, יש לשער שלפחות חלק מהתגובות שם מבטאות מצוקה אמיתית. אני רק לא מבין למה לעזאזל להזמין איש בן 35 (תיכף) לבלוג כזה?
גם אצל נוינוי הם השאירו הודעה כזו, אין שם פרטים מזהים של בעלי הבלוג, ובכלל העניין טבול בכל כך הרבה חוסר נסיון ואי הבנה של מדיום הבלוגים שיש סיכוי סביר שזה אכן אמיתי.

***

אני לא קורא עיתונים בדרך כלל. נגמלתי. אבל היום כנראה שאקרא. (עדכון: גם היום לא)

***

מצאתי שרת חדש לאתר התוכנה שלי, כך שעכשיו יהיו כמה ימי מעבר. אני מקווה שלא יהיו תקלות טכניות רבות מדי. אנחנו גם עוברים לשרת בסיס נתונים MySQL החינמי, והוא נראה בינתיים מצויין. אני מקווה שהכל יעבור חלק. אם יהיו בעיות תספרו לי. :-)