לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בסוף הכל מסתדר !


בלי נושא מוגדר, בלי אופטימיות ופסימיות. תמיד כשצריך את חוק מרפי, הוא לא פועל. ובעיקר, לא משנה מה, בסוף הכל מסתדר. באמת. ואם לא הכל הסתדר, אז סימן שהסוף עדיין לא הגיע.
Avatarכינוי: 

בן: 53





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

השלמות, סיפורי נגה ועוגיות


אני מוצא את עצמי המון פעמים חושב על דברים שהייתי רוצה לכתוב בבלוג, ובסוף לא יוצא לי. זה קצת מעצבן, אבל אלו החיים.


למשל שמחתי מאד שהילה קורח זכתה בתכנית "המוח" ברגע האחרון. אני נהנה לצפות בה בתכנית הבוקר של ערוץ 10 והיא באמת מלאה עליצות טבעית וידע, שזה שילוב מצויין. (שלא לדבר על כך שיש עכשיו משמעות חדשה ל"עשירה כקורח")


***


לעומת זאת, ראיתי לפני כמה ימים במבט שני (זפזופ, עצירה, צפיה, ריתוק, זעזוע) את הכתבה על כך שהכנסת לא אישרה הצעת חוק לביטול המע"מ על תרופות מצילות חיים שלא נכללות בסל הבריאות.


אנשים חולים שהתרופה היחידה שתעזור להם לא נכללת בסל הבריאות נאלצים לשלם מכיסם עשרות אלפי שקלים בחודש למימון התרופה, והמדינה בלי בושה גם לוקחת מהם 16.5% מס על התרופה הזו.


אז נכון שברגע שיוצרים מקרה חריג אחד פתאום יצוצו פטורים ממע"מ על כל מיני מוצרים אחרים, אבל אפשר היה למצוא פתרון יצירתי כלשהו כדי להחזיר את המס או להכיר בתרופה כהוצאה מוכרת או פשוט לשריין פטור כזה כחייב ברוב מיוחס של חברי כנסת כדי למנוע שימוש בפטור ממע"מ ללא הצדקה. אנשים מתים בשל שיקולים קואליציונים (משמעת קואליציונית שנבעה מלחץ של ביבי שהיה שר האוצר בעת ההצבעה גרמה לדחיית ההצעה שיזמה מלי פולישוק) ועכשיו חייבים לחכות חצי שנה עד שניתן יהיה להעלות את הצעת החוק שוב. (המצביעים נגד התנצלו והסבירו שהם היו חייבים בשם המשמעת הקואליציונית)


אולי אולמרט פשוט ידאג לנושא ללא חוק מפורש, אלא על ידי תקנה כלשהי או סבסוד כלשהו.


***


עכשיו כמה עדכוני נגה:


לפני כשבועיים נגה למדה לנעול ולחלוץ נעליים, מאז היא מחליפה נעלים כמו... גרבים (בעצם יותר). פשוט נהנית לשבת ולשחק בנעליים השונות שלה.


***


שלשום ניסיתי להשכיב את נגה לישון והיא לא הסכימה. שרה, דיברה, צעקה, קפצה במיטה, העבירה את כל בובות הפרווה מצד לצד, ולא הסכימה להרדם. גם בקבוק החלב לא עזר. כששאלתי אותה למה היא לא הולכת לישון היא אמרה "אני רוצה!", "אני רוצה!".


מה את רוצה, נגה?


"אני רוצה בוקר טוב!"


***


אתמול הלכתי מוקדם הביתה, אספתי את נגה מהגן והחלטתי שנכין עוגיות. (עוגיות סוכר, מתוך הספר "ילדים מבשלים" בגרסה המוערת והמצחיקה שקיבלתי ליום הולדתי מזמן). נגה מאד התעניינה, רצתה לראות איך מכניסים סוכר ביצים ומרגרינה לקערה, בחשה יפה יפה, דרשה לראות את הקמח (ובחשה עוד קצת עד שזה היה קשה מדי) אבל הכי נהנתה לשטח את הבצק בעזרת מערוך וכמובן ליצור צורות בבצק בעזרת החותכנים (לב, ירח, כוכב וריבוע). בינתיים הגיעה לבקר החברה שלנו שהביאה לי את הספר המוער, ובכלל היה שמח. היא יצרה עוגיות בצורת שבלול, חתול ופרפר, ונגה העבירה לי את העוגיות לשים בתבנית ופיזרה סוכר חום עליהן בשמחה.


כשהעוגיות היו מוכנות נגה ביקשה לב וירח, החזיקה עוגיה אחת בכל יד והיתה מאד מרוצה!


 
נכתב על ידי , 2/11/2005 10:59   בקטגוריות נגה, ., טלויזיה, בריאות, פוליטיקה  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נגה ב-2/6/2007 22:06



413,408
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלירם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלירם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)