אירן - ארץ מדהימה, יפהפיה, מתקדמת טכנולוגית ובעלת יכולות מרשימות. ארץ בעלת כלכלה חזקה וקשרי ידידות ומסחר עם שכנותיה וגם עם ישראל.
אה, כן, ואז בא חומייני.
אבל כחודש לפני שחומייני הנהיג את המהפיכה ועלה לשלטון (בפברואר 1979), נסעתי ביחד עם משפחתי לטיול של חודש באירן. אני אספר את החוויות כפי שאני זוכר אותן אז, בגיל שמונה. היום הכל שונה, כמובן.
טהרן
טהרן היא עיר מערבית לגמרי. הרבה יותר מתקדמת מכל מה שיש בישראל. בטהרן ראיתי בפעם הראשונה בחיי טלויזיה צבעונית. בארץ לא שמעו על דבר כזה בכלל. ברחובות העיר נסעו אוטובוסים אדומים בעלי שתי קומות - כמו בתמונות של לונדון. נסענו גם באוטובוסים בעלי מיטה מאחור, מופרדת מהמושבים ע"י וילון. חוויה.
אני זוכר את אחת השדרות הראשיות בטהרן, שדרה ענקית, 4 נתיבים לכל כיוון (ופקקי תנועה), אבל בין הכביש למדרכה (בשני הצדדים) זרמו פלגים קטנים של מים, עם גשרוני עץ קטנים כל כמה מטרים כדי שאפשר יהיה לעבור בקלות.
אחד המקומות היפים והמרשימים בעיר היה שה-יאד. מצאתי תמונה שלו ברשת שם הוא נקרא Meydan Azadi.
מדובר במבנה מדהים שהוא מעין שילוב בין אפקוט-סנטר לשער הנצחון.
המשך יבוא.