בסוף הכל מסתדר !

עיריית רמת-גן החליטה לגרום קצת נחת לתושביה ובעיקר לילדים ולנוער של העיר, ובסוף השבוע האחרון שהיה חמים ונעים הם הביאו משאית מלאה שלג מהחרמון והקימו גבעת שלג קטנה במרכז העיר.

בתי הספר שחררו את הילדים שעה מוקדם יותר כדי שיוכלו ללכת ולשחק בשלג, ואכן ההיענות היתה גדולה. בשעות הצהרים עברנו ליד הכיכר במכונית וראינו את ההמון צוהל כשכדורי שלג מתעופפים ללא הפסקה מעל לראשי הילדים הצוהלים.

אחר הצהרים לקחתי את נגה אתי והלכנו לשחק בשלג ביחד. אחרי צעידה קלה הגענו לכיכר שהיתה עדיין רוחשת וגועשת בילדים שחפנו שלג כדי לידות אותו בחבריהם.

מאחורי הפסל החדש של ביאליק שמחה וצהלה. עלינו על גבעת השלג ונגה חשה בפעם הראשונה שלג מתחת לרגליה. השמחה לא ארכה זמן רב, כי אחרי זמן קצר חטפתי כמה כדורי שלג שלא הטרידו אותי, אבל כשהרסיסים פגעו בנגה היא נבהלה ובכתה. מיד ירדנו מהגבעה.

כדי להרגיע את נגה, ומכיוון שהבטחתי לה עוד מהבוקר, קניתי לה גלידה אותה היא ליקקה אט אט בזמן שהיא נרגעה, בינתיים המשכנו לצפות בשלג הניתז. הילדים הביאו שקיות ניילון, מילאו אותן שלג והתרחקו מהגבעה, מה שנתן להם טווח יידוי גבוה יותר אל עבר הניצבים על הגבעה. ילדה אחת אפילו הקימה איש שלג זעיר וחביב שעישן גזר.

לאחר השעה ארבע אחר הצהרים עלה מאבטח והחל לבקש מהילדים לרדת מהגבעה. מכונית המשטרה שחנתה בסמוך הודיעה בכריזה כי מכיוון שהשבת אמורה להכנס בקרוב כולם מתבקשים לרדת מגבעת השלג. ההיענות לא היתה מרשימה. הרעיון מאחורי הפינוי היה כי מכיוון שבסמוך ניצב בית כנסת, יש לסיים את האירוע, מה גם שאנשי העזרה הראשונה שהיו במקום למקרה שמישהו יחליק ויפצע צריכים גם הם לסיים את המשמרת. הילדים ירדו מהגבעה.

אחרי שכמעט לא נותרו ילדים על הגבעה, ירד המאבטח. תוך זמן קצר הילדים עלו שוב על הגבעה ושוב החלו לשחק כרגיל.

 השוטרים נכנסו לפעולה ויחד עם החובשות עלו כחמישה אנשים על הגבעה כדי לפנות את הילדים. עכשיו כבר החלו הילדים לידות בהם פה ושם כדורי שלג לאות מחאה. חמישה אנשים יכולים לפנות גבעת שלג קטנה ופתוחה מילדים שרוצים להיות שם ומצויידים בכדורי שלג? מסתבר שכן. אחרי שהילדים ירדו מהגבעה, ירדו גם השוטרים והילדים חזרו מיד לגבעה, חופנים שלג וחוזרים לשחק.

הרעיון הכללי של השוטרים היה להביא כבאית שתשטוף את גבעת השלג, ולשם כך הם היו צריכים לפנות קודם את הילדים. אבל הכבאית עדיין לא היתה שם בכלל, ולהחזיק את הגבעה ריקה מאדם סתם לא היה מעשה בר ישום. אז השוטרים החליטו לחכות לכבאית, ובינתיים הילדים המשיכו לשחק.

כל זה לא לקח זמן רב במיוחד, כעשרים דקות בערך עברו בזמן שהקהל משחק בשלג והמשטרה ואנשי העיריה צופים מהצד ומחכים לכבאית.

בארבע וחצי הגיעה הכבאית ויצא מפעיל זרנוק שהתחיל להתיז מים על הגבעה. הילדים נסוגו, אבל תוך זמן קצר הבינו שיש לפניהם מטרה ראויה לכדורי השלג שצברו, והם התחילו לידות אותם במפעיל הזרנוק שעמד בכך בסבלנות וגבורה. כדורי שלג גדולים שפוגעים פגיעה ישירה יכולים לכאוב קצת, אבל הם לא מזיקים. זוהי נקודה חשובה. אחד הילדים (בתמונה) התיצב אל מול הזרנוק ולא זז. הוא נרטב למדי.

לאחר מספר דקות אחד השוטרים החליט לקחת את העניינים לידיים ולחסוך את הפגיעות מהכבאי. הוא הסתער על הגבעה והחל לנסות לשטוף אותה בעזרת הזרנוק, ובאותו זמן גם להרחיק את הילדים מהגבעה. הבעיה היתה שהוא היה לבד על הגבעה והילדים הקיפו אותו. בכל פעם שהסתובב, ילדים מאחוריו חפנו שלג ויידו בו כדורי שלג. הוא חטף המון כדורי שלג, בפגיעות ישירות. הוא גם כיוון את הזרנוק שלו לעבר ילדים שניסו לטפס על הגבעה. צילמתי סדרה ארוכה של תמונות ובכולן רואים כדורי שלג מתעופפים לעברו.

לאחר שהוא התיז מים ישירות על כמה ילדים, עלו אליו הכבאי ואדם נוסף והרגיעו אותו קצת. הוא המשיך לנסות ולהמיס את הגבעה ללא הצלחה.

קשה להמיס שלג. הרבה יותר קשה משנדמה למישהו שלא התנסה בכך. מישהו מצוות הכבאית עוד ניסה להתיז ישירות אל תוך הגבעה מלמעלה, אבל גם זה לא עזר. לאחר זמן אנשי הכיבוי החליטו לוותר על העניין וגם המשטרה הגיעה למסקנה שלא שווה להתעמת על כך. כדורי השלג לא הפסיקו להתעופף ופגעו גם בכבאית. כמה ילדים אפילו כיוונו אל חלון שנשאר חצי פתוח בכבאית והשחילו פנימה כדורי שלג עד שמישהו סגר את החלון. המשטרה גם סגרה את הכביש הסמוך כי גם מכוניות חטפו כדורי שלג.

הילדים המשיכו לשחק אל תוך השבת, ואנחנו שיחקנו עוד קצת והלכנו. ביום שבת הגבעה כבר לא היתה שם, כנראה שהיא נשטפה בלילה. העירייה תכננה להביא משאית שלג נוספת בסוף השבוע הקרוב, אבל עכשיו ספק אם התכנית אכן תצא לפועל. אולי בעזרת תכנון יעיל יותר שיכלול אמצעים סבירים לפינוי הגבעה (כמו מחסומי מתכת למשל שיכולים להקיף את הגבעה).

זה היה תיאור האירועים מנקודת המבט שלי, והנה דעתי על הנושא:

ראשית, כל הכבוד לעיריית רמת-גן. רעיון מעולה ומשעשע, דאגו לאבטחה סבירה ולעזרה ראשונה כמו שצריך.

הרעיון לפנות את המקום באמצע כל הכיף לא לקח בחשבון את התנגדות הילדים. מישהו שם שאל למה ההורים של הילדים מרשים להם להתנהג ככה כלפי שוטרים, אבל רוב הילדים היו שם ללא הוריהם, כך ששאלה זו לא רלוונטית.

אני מבין את ההגיון מאחורי הרצון לפנות את ההמולה (והיה שם רעש גדול) עם כניסת השבת, אבל שלג הוא טבעי, וילדים יכולים לשחק בו גם בשבת מבלי לפגוע באף אחד. אילו היה יורד שלג טבעי ברמת-גן, הרי שאף אחד לא היה מציע לפנות אותו.

עניין הבטיחות כאן הוא נושא טיפה בעייתי יותר. מכיוון שהעיריה יצרה את הגבעה, היא אחראית על שלום ובטחון הילדים. זה לא כמו ללכת לים או כמו מתקני נדנדות שבהם לא מוצב שומר 24 שעות ביממה, אלא זו אטרקציה חד פעמית וחריגה, ורוב הילדים לא מנוסים בהליכה על גבי שלג. כאן אני מצדיק את המשטרה.

שני עניינים חמורים קרו שם. הראשון היה הרעיון להתיז בזרנוק על הילדים. זו היתה ממש סכנה. ילדים נרטבו לגמרי בסביבה קרה, והם עלולים היו להחליק על הקרח בעקבות פגיעת זרם המים. אני שמח שהיתה שם התעשתות מהירה ושהעניין הופסק כמעט מיד.
העניין השני היה יידוי כדורי שלג על שוטרים. עניין של כבוד בסיסי כלפי שוטרים. שמעתי נערים שיידו אחר-כך כדורי שלג גם על שוטר שעמד מרוחק יותר מעבר לכביש ואז חבריהם אמרו להם "תעזבו אותו, הוא דווקא בסדר". מצד שני וזו נקודה חשובה וקריטית, כולם זרקו שם כדורי שלג על כולם, וזה לא הזיק לאף אחד. עניין של משחק. גם כשזרקו על שוטרים זה היה עם חיוך, וגם השוטרים לא ממש נפגעו מכך. עניין של מחאה גרידא.

אני יודע שעכשיו עוברות לחלקכם כל מיני הקבלות בראש, בעיקר מכיוון שבחרתי בכותרת קצת מטעה. אבל בשורה התחתונה תושבי העיר נהנו, מישהו במשטרה נהג בתבונה והגדיל ראש, והשלג היה נעים מאד וגם טעים מאד. אני אעלה סרטון תקציר לרשת עוד מעט שימחיש את העניינים הרבה יותר טוב מהתמונות.