האינטרנט נגיש כיום לילדים בגיל צעיר יותר ויותר. אם פעם בלוגר בן 10 או בלוגרית בת 9 היו מחזה נדיר, הרי שכיום לכל ילד יש אתר בטיפו או שין וכולם משוחחים ברשת שפעם היתה של הגדולים בלבד.
מקרה יונתן קסלר, למשל. פגשתי את יונתן פעמיים במפגשים בהם הייתי, והוא אכן ילד חביב. כותב בלוג מצליח, עורך בויקיפדיה, הופיע בטלויזיה וכו'. משחק במגרש של הגדולים בלי בושה, וטוב שכך. תמיד אמרתי שבאינטרנט לא שופטים אדם על פי גילו, אלא רק על פי יכולותיו, וכל עוד זה נשאר במרחב הוירטואלי זה לא משנה כלל מה הגיל האמיתי של כל אחד (גם אם הוא מצהיר עליו). הבעיה מתרחשת כאשר מערבים בין המישור הוירטואלי לחיים האמיתיים.
ליונתן יש שונאים, מסתבר. ילדים (שנראה שמכירים אותו במציאות) שפשוט לא סובלים אותו. ואם פעם הם היו צועקים על הקורבן שלהם בכיתה, בהפסקה, או בשכונה, היום הם מגיעים לבלוג שלו
ומשאירים שם תגובות והודעות נאצה. (תעברו גם על התגובות לפוסט ההוא, גועל נפש).
אבל זה עובד בשני הכיוונים. כי בדיוק כמו שהילדים יכולים לשחק במגרש של הגדולים, עכשיו המבוגרים עדים לכל התרחשות שמתבצעת בקרב הילדים. הכל פתוח, ואם ילדים לא היו מתנהגים ככה אם היו מבוגרים לידם, אולי הגיע הזמן להתערב.
מדי פעם מגיעים לבלוג שלי ילד או ילדה שמתפלאים שלאדם בגילי יש בלוג ובכלל לא מודעים לכך שהמון בלוגים כאן הם של אנשים מבוגרים. זה תמיד משעשע אותי איכשהו, אבל זה מדגים את העובדה שהילדים רואים באינטרנט רק את בני גילם. אגב, לרשומות מעניינות אני מגיב גם בבלוגים של ילדים צעירים.
***
בעקבות
פוסט של שרית בנושא המתקפה על יונתן, הצעתי ליריב לאפשר לבעלי הבלוג חסימה של בלוגרים מסוימים - מעין רשימה שחורה של אנשים שאסור להם להגיב בבלוג שלך. עכשיו כשניתן להגביל את התגובות למשתמשים רשומים בלבד, זה יכול להיות כלי יעיל. פעם אחת חוסמים מישהו והוא צריך לפתוח בלוג חדש (ולהשתמש בכתובת אימייל חדשה) רק כדי להגיב עוד תגובה אחת שיכולה להביא לחסימתו שוב בקליק בודד. אחרי כמה סיבובים זה יתיש כל אחד לדעתי.
כשהצעתי זאת ליריב, הוא היה קצת סקפטי, אבל אמר שהוא כנראה יישם מנגנון הפועל בשיטה הפוכה - של "רשימה לבנה". כל תגובה תצריך אישור של בעל הבלוג לפני שתפורסם, וניתן יהיה לציין בלוגרים שתגובות מאומתות שלהם יתפרסמו מיידית. זה באמת ימנע לחלוטין תגובות נאצה בבלוג, אבל יש כאן הגבלה על אופי הבלוג ועל המגיבים. הרבה פעמים נוצרות שיחות בין מגיבים מיד אחרי פרסום הפוסט. שיחות שלא יתרחשו אם צריך יהיה לחכות לאישור בעל הבלוג לפרסום כל תגובה.
אם אני רוצה להגיב לפוסט, למשל, אני קודם משתדל לקרוא תגובות קודמות כדי לא לחזור על דברים שנאמרו כבר. עכשיו יהיו המון תגובות שאומרות אותו הדבר.
הפתרון האידאלי לדעתי הוא יישום של שתי הטכניקות גם יחד. למקרים קלים של הטרדה מספיק מנגנון מחיקת התגובות. במקרים של מטרידים אובססיבים או מגיבים בלתי רצויים, הרשימה השחורה היא אידאלית, ובמקרים של הטרדה רצינית רק מנגנון רשימה לבנה יעזור.
***
אני משער שאפשרויות אלו (אם וכאשר ייושמו) יהיו זמינות לבעלי מנוי פרו בלבד. אלו מנגנונים חזקים של שליטה אוטומטית על תכני המגיבים בבלוג ויישום של רשימה לבנה, למשל, הוא חזק יותר ממחיקת תגובות מבחינה אבטחתית. מי שמאשר תגובות לפני פרסומן לא צריך למחוק אותן אחר-כך.
זו הזדמנות מצויינת לדעתי ליישר קו עם כל מערכות הבלוגים האחרות ולאפשר מחיקת תגובות בבלוג לכל בעלי הבלוגים ללא תלות במנוי פרו, כפי שנהוג בתפוז, בבלוגר, ובעצם בכל מערכת בלוגים חינמית שאני מכיר. למנויי הפרו לא יהיו טענות מכיוון שהם יקבלו כלי חזק הרבה יותר, ולמנויים הרגילים יהיה לפחות כלי מינימלי שבעזרתו הם יוכלו להתמודד עם תגובות נאצה, פרסומות למיניהן לאתרי משחקים וכו'.
***
אני תוהה מדי פעם מהי התכונה שגורמת לאנשים לרכוש מנוי פרו. ההשערה שלי היא שרוב הרוכשים עושים זאת מאחת מהסיבות הבאות:
- הסרת הפרסומות
- יכולת עיצוב HTML
- יכולת מחיקת תגובות
- הפיכת הבלוג לפרטי
- לוח שנה / תיבת מסרים
- גישה לסטטיסטיקות ולרשימת המנויים
אם יש לכם פרו, ספרו לי בבקשה מה הסיבה העיקרית שהניעה אתכם לרכוש אותו (גם אם היא לא מופיעה ברשימה כאן). אם אין לכם פרו, ספרו לי מה התכונה שאולי תגרום לכם לרכוש פרו. אני אשמח גם אם תקשרו לפוסט הזה ותעודדו כמה שיותר בלוגרים לספר מה הפונקציה האטרקטיבית ביותר במנוי פרו בעיניהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
