בסוף הכל מסתדר !

בשמונה וחצי בבוקר הוא נכנס לחדר, זרק את הארגזים על השולחן שלי ויצא בטריקת דלת. חיככתי את ידי בהנאה. כל יום שבו בעל חווה פושט רגל הוא יום חג בשבילי. פתחתי את הארגזים ורשמתי בקפידה במחברת המהוהה: מכסחת דשא, 2 מגרפות, מריצה שבורה. לא היה לו הרבה. בארגז האחרון כרעה כבשה כחושה. מה אעשה בה לעזאזל? סגרתי את דלת המחסן, ליטפתי אותה בזהירות ולאט לאט התחלתי לבכות בהרמוניה עם פעיות הרעב שלה. נזכרתי שיש שק אורז באחת הפינות. הרטבתי חופן והנחתי לפניה. מחר אני אחסל את העסק ואפתח חווה בעצמי.
וכך היא ישבה וניקתה את ערמת האורז עד עלות השחר.

(סיפור לפרויקט של הדודה.)