כל מיני דברים שלא קיבלו פוסט משלהם:
כדורסל, על המצלמה, בובי ובובה, עזה ועוד.
היה היום לפנות בוקר משחק מדהים של הלייקרס נגד סאן-אנטוניו ספרס. בעצם, המשחק היה בינוני, והסיום עותק נשימה.
11 שניות לסיום, סל קשה של קובי, יתרון נקודה לליקרס.
5 שניות לסיום, הוצאת כדור, ודאנקן קולע מעל שאק תוך כדי נפילה אחורה סל מדהים בשניה האחרונה.
כל סאן אנטוניו שמחים וקופצים ומתחבקים.
בעצם נשארו 0.4 שניות לסיום.
דרק פישר רץ, תופס תוך כדי סיבוב, עולה, וזורק ממרחק. הכדור עוזב את היד שלו חלקיק שניה לפני שהשעון מתאפס. רק רשת.
פישר רץ לחדר ההלבשה, הוא לא רוצה לתת לשופטים את הרעיון שאולי הסל לא היה חוקי. השופטים בודקים את הוידאו, לוודא אם הסל חוקי (חוק חדש ב NBA בדיוק למקרים כאלו). הסל חוקי. כל הקהל בהלם.
שאק אומר: על קליעה פוקסיונרים אחת מגיעה קליעה פוקסיונרית שניה. (One lucky shot deserves another). (עוד כאן)
עשה לי (ולכל מי שצפה בארץ) דז'ה וו למשחק של מכבי נגד ז'אלגיריס.
כבר כתבתי לטוקופיל כשהוא הזכיר את דרק פישר, שאפשר לשחק עם האותיות ולהפור את דרק פישר ל דריק שרפ. דאנקן הזכיר לי את סאבוניס, וזה לא חדש שמשווים את הלייקרס למכבי. לא באיכות, אלא בדומיננטיות בליגה, ובכלל בגישה למשחק. מאמן הלייקרס, פיל ג'קסון, איש בעל אמונה בזן וגישה שונה לאימון, גם הוא אוהב לעשות שואו, כמו פיני גרשון. בכלל, אני ממליץ לגרשון להכנס קצת לענייני זן ולהרגיע. אחרת הוא ימצא את עצמו במושב לצים.
חדשות טובות! המצלמה שלי חזרה לפעול אחרי ניקוי מאסיבי בלחץ אויר, בלי לפתוח את גוף המצלמה.
היא עדיין מקרטעת מדי פעם, אבל מצלמת כמו גדולה. חסכתי 1300 ש"ח על תיקון (או 1600 ש"ח על מצלמה חדשה, טובה יותר)
תמונות חדשות ומקסימות של נגה יופיעו בקרוב. אני מבטיח.
זה קרה. מתנגן לי בראש שיר הנושא של התכנית "בובי ובובה" בלי הפסקה.
למי שלא מכיר (ובצדק), זו תכנית מערוץ "בייבי" שב-יס. גם צופי ערוץ 10 משכימי הקום בטח מכירים. תכנית לתינוקות, אבל מקסימה. כולה עשוייה כחול-לבן, וברמה עולמית. עם קריצות קטנות להורים.
אל תדאגו, אנחנו מקליטים.
נגמרה האקדמיה לצחוק! אפשר לצאת מהמקלטים.
שקלתי אם לכתוב משהו על מה שקורה בעזה. החלטתי שלא. אין טעם לכתוב כשלא יודעים מה בעצם רוצים להגיד, ואני מעדיף לא להגיד כלום מאשר לחזור על ססמאות צפויות ונדושות של אחרים. ראיתי היום עיתון (אני בגמילה, וזה עובד לא רע, תודה), והיה קשה לי לקרוא ולראות את התמונות.
מסתבר שהבריטים לא התעללו בעירקים, רק האמריקנים. אלו היו תמונות מפוברקות. יש למדיה כח הולך וגדל. אני מקווה שהאינטרנט יבלום קצת את העיתונות הממוסדת. עם כל הזלזול המתבקש בתגובות הקוראים (12 הודעות "אני ראשון", 150 הודעות שגוררות את הויכוח לפוליטיקה גם אם בכתבה מסופר על גילוי תרופה לשעלת, ואחד שמוחה על כל כתבה "את מי זה בכלל מעניין?"), כשיהיה מנגנון אחראי לתגובות רשמיות לתגובות הקוראים (חובת תגובת כותב המאמר או המערכת לכל תגובה בעלת אופי אינטיליגנטי), אז אפשר יהיה ליצור רב שיח חזק ומאוזן.
זהו בינתיים.