בסוף הכל מסתדר !

אני לא חושב שאי פעם התנגדתי כל כך לפסק דין כלשהו שעליו שמעתי.

אני לא מחסידיו של רמון, לא ממש מסמפט אותו, אבל כל הטיעונים שנשמעו בדבר אמינות המתלוננת ובדבר חוסר אמינותו של רמון לא רלוונטיים להחלטה.

אני בטוח שהמתלוננת נפגעה, אבל כאשר מישהו מבין לא נכון מצב בין המינים ומנשק, מגיעה לו סטירה. אם הוא מנסה לנשק שוב, זו תקיפה והוא צריך ללכת לכלא, אבל עדיין צריכה להיות ההבהרה שהמעשה לא ראוי.

על פי עדויות שני הצדדים, רמון נישק את הבחורה במשך 2-3 שניות. היא נפגעה, זה נכון. הוא טעה, גם זה נכון. אבל מעשה מגונה?

השאלה היא לא האם היא פלירטטה או לא. השאלה היא האם היה סביר מצידו להבין שהיא פלירטטה איתו בנסיבות ההן. ברגע שהיה ספק סביר, הרי שהמעשה שלו - הנסיון לנשק עומד במבחן סבירות.

סטירה. התנצלות מצידו. וזהו. זה היה צריך להיות מהלך העניינים.

***

זו החלטה רעה מאד לנשים, החלטה רעה מאד לגברים, והחלטה רעה מאד למערכת המשפט.

נשים יסבלו מחשדנות, מניכור, ורתיעה מצד גברים. כבר כתבו אנשים שהם יעדיפו שלא להעסיק יותר נשים, שמא הם יהיו חשופים לתלונות על הטרדות מיניות בעבודה.

גברים יסבלו מהתקדים שיגרור אולי האשמות רבות נוספות.

ומערכת המשפט, שממילא אמינותה פוחתת בזמן האחרון, תסבול במידה הרבה ביותר. האשמה של שר המשפטים מיד לאחר שהוא יוזם מהלך שלא מוצא חן בעיני השופטים והפרקליטות, הטסה של המתלוננת לעדות בארץ על חשבון המדינה בזמן שאין תקציב לטפל בפדופילים ובפשעי העולם התחתון ומקרים נוספים שעליהם שמעתי על שופטים שמחליטים החלטות שערוריתיות בלי שום אפשרות לביקורת על פעילותם, לא יוסיפו כבוד לרשות השופטת שלנו.

וכמובן, מבחן בוזגלו. האם איש אחר מהרחוב היה מואשם בכלל במקרה כזה? הרי המשטרה אפילו לא היתה רושמת תלונה אם זו היתה מישהי שמתלוננת כנגד מישהו אחר (ולא שכחתי את רפונזל שהתלוננה על מעשה מגונה וקיבלה כתף קרה, למרות ההבדלים בין המקרים).