בסוף הכל מסתדר !

באיחור קל התוודעתי לפתיחת גרסת הבטא של קפה דה-מרקר לקהל הרחב. זהו אתר שמשלב בעיקר פלטפורמה של Networking ויצירת קשרים עסקיים חברתיים בסגנון Linked In המצויין עם יכולת לפתוח בלוגים, להעלות תכנים כמו תמונות ווידאו, פורומים ועוד.

אין ספק שההשקעה ניכרת, למרות כמה באגים שמופיעים פה ושם (כמו חוסר היכולת לדעת כמה עמודים קיימים כשמתחילים לדפדף, תופעות מעניינות באישור חברים וכו'). גם איכות המשתתפים מעודדת ומרמזת שבהחלט יש מקום לרשת עסקית מקומית פה בארץ, ודה-מרקר הפעם פגעו בול.

אז אם אתם כבר מתקרבים לעולם העסקים (יכולים למלא משהו הגיוני בסעיף "מקום עבודה") שווה לכם לבדוק את אתר הקפה. גם אני שם.

אגב, אחד הדברים הנחמדים שם הוא שהנרשמים מתבקשים לשים תמונה אמיתית שלהם ולא סתם אואטר חסר משמעות. איכשהו בינתיים זה עובד.

***

כמה מלים על זרובבלה והפוסט שלה שציין שהיא לא אוהבת ערבים.

לדעתי היא כתבה את הפוסט בעיקר בלי שהיתה לה הבנה עד כמה הנושא הזה נפיץ. אם קוראים את הפוסט כלשונו בלי להתיחס להיסטוריית הויכוחים הפוליטים בארץ, הוא לגמרי לא שונה מפוסטי שנאה על ערסים, מורים, רוסים, דתיים וכו' שנכתבו באלפיהם בעבר. אבל הוא גרר תגובות אכזריות, לא רק בתגובות לפוסט אלא גם בפוסטים בבלוגים אחרים שהתיחסו אליה כאילו היא מינימום עודדה פדופיליה.

הטענה העיקרית בפוסט המדובר היתה שהמנטליות שונה, ושמכעיס אותה לראות שהורים נותנים לילדים שלהם לקבץ נדבות תוך סיכון חייהם בכביש. את ההערה האחרונה היא ליוותה בקללה עסיסית, שקצת מחווירה לנוכח הקללות שהיא ספגה בתגובה.

לפעמים סיגר הוא רק סיגר, ולפעמים לא. לפעמים הוצאת עצבים היא פשוט הוצאת עצבים, ולא גזענות.

מה שכן, לפחות עלתה קצת חזרה המודעות לכך שצריך לשפר את היחס והתנאים שמקבלים אזרחי ישראל הערבים. גם זה משהו.

יש עוד המון טיעונים ודיונים (גם שלי) ברחבי הרשת ותגובותיה, אבל אני חושב שהנושא די מיצה את עצמו.

***

יום ולנטיין היום. אז ניריתי, אם את קוראת את זה, קבלי ממני נשיקה גדולה גדולה בינתיים, עד שנגיע הביתה.