בסוף הכל מסתדר !

בשישי ושבת גוייסנו לעזור במעבר דירה.

סבא של נירית החליט לעבור דירה לדירה נוחה יותר. הוא קיבוצניק, והקיבוץ החליט לתת לו דירה שתתאים לו יותר מדירתו הנוכחית.

לכבוד כך, בשישי וגם בשבת התאספנו כמה מהנכדים והמשפחה, והתלבשנו על מעבר הדירה.

למרות שהמרחק היה קצר יחסית (כ 150 מטר בין שתי הדירות), זה תמיד קשה לעבור. צריך לפשפש בכל הארונות, לארוז את כלי המטבח, ספרים, רהיטים, וכל הזמן מגלים עוד ועוד מקומות שיש בהם דברים שצריך להעביר, למשל עליית גג נסתרת שבה מצאנו ארגזים מתפוררים ובהם מחברות ודפים ישנים.

אנחנו מארגנים, וצבי, סבא של נירית, מחליט ומסביר:

- "זה אפשר לזרוק."

- "זה עוד עובד."

- "לזה יש עוד חלקים, וכשמחברים אותם מקבלים מכונת הגדלה."

אחר-כך (במקביל, למען האמת), צריך לסדר את הכל בדירה החדשה. לא פחות מסובך.

כולנו עובדים וצבי מנצח על המלאכה.

ויש גם תמונות. המון תמונות.

עכשיו הנה כמה פרטים נוספים שמאד חשובים להבנת הסיטואציה:

א. צבי הוא צלם אומן. יש לו חדרים מלאים בתמונות. אפשר לראות כמה מצילומיו באתר שלו, והמון צילומים בארכיון הקיבוץ.

ב. צבי חגג בשנה שעברה את יום הולדתו התשעים, והוא מתקרב לגיל 91. מלבד בעיות ברגליים וקצת בלב, הוא בריא ושמח. הוא הולך עם מקלות הליכה, אבל יש לו אופניים שהוא רוכב עליהן בעזרת מנוע עזר ודוהר איתן ברחבי הקיבוץ. הוא גולש באינטרנט, עורך ומדפיס תמונות, ובכלל אדם פעיל בצורה מדהימה.

כשיודעים את זה, אפשר רק להעריך יותר את העובדה שבגילו הוא עובר דירה.

חזרנו עייפים, אך מרוצים. גם הוא.