איזה כיף להיות בים כשיש דגל לבן ואין מדוזות.
התחלתי לכתוב את הפוסט מהסלולרי, אבל ויתרתי באמצע. הים ריענן קצת את המחשבה.
רופא המליץ לי על שחיה, אז ניסיתי לשחות קצת בים. חתירה וגב, הוא אמר. חתרתי וגיבבתי, גיבבתי וחתרתי. אני לא בכושר שחיה כך שמהר מאד בעיקר התנשמתי והתנשפתי. מעייף.
אחרי הים קנינו גלידה ביפו אצל אנדרי. פוצצו לנו את הגביעים בכמויות גלידה מטורפות. פעם ראשונה שאני זורק גלידה כי כבר לא יכולתי לאכול. היא גם טפטפה בקצב רצחני (ובעיקר הפכה אותי למאד דביק). נגה ותומר לא התלוננו...
***
אתמול נגה שאלה אותי אם אני רוצה לשחק בקלפים. מלחמה. מאז
שלימדתי אותה לשחק היא מאד אוהבת את המשחק. נגה חילקה את החבילה לשתי חבילות ונתנה לי אחת. החבילה שלה היתה קצת יותר גדולה משלי. היא כל הזמן היתה מדושנת עונג וכל הזמן ניצחה. שמתי לב שהיא מציצה בקלפים שלה ואומרת בהנאה "יש לי אס עכשיו..." ואז שאלתי אותה: "נגה, יכול להיות שחילקת לעצמך את כל הקלפים הטובים ונתת לי את כל הקלפים הנמוכים?" "כן!" הכריזה נגה בקריאת ניצחון. בכל פעם שנגה ניצחה במהלך היא מיינה יפה יפה את הקלפים שהיא קיבלה. את הגבוהים בערימה אחת ואת הנמוכים בערמה שניה. תחמנית.
***
פספסתי את BLOG DAY השנה. לא נורא. כולכם מומלצים מבחינתי.
***
ראיתי
בבלוג של ילדה מוזרה (הגעתי באקראיות רבה) עוד וריאציה למשחקי תמונות סטייל עין הדג וזהה את התמונה. זה הזכיר לי שקראתי פעם שאנשים מסוגלים לזהות תמונות שהוקטנו למידות זעירות במיוחד. בעיקר אם הן תמונות של אנשים. אז החלטתי לנסות.
זהו את הדמות המוכרת הבאה (מדי פעם אני אפרסם גרסה גדולה מעט יותר, עד שמישהו יזהה):
תמונה בגודל 8x8 פיקסלים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
